סרטן עור תעסוקתי: מתי ביטוח לאומי מכיר בו כפגיעה בעבודה

מחלת מקצוע היא מחלה שמופיעה ברשימה שבתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), ושהמבוטח חלה בה בהיותו מועסק בעבודה, במקצוע או בתהליך ייצור שצוינו לצדה באותה רשימה. סרטן עור תעסוקתי הוא סרטן עור שהתפתח עקב חשיפה בסביבת העבודה — קרינה, זפת ופיח, שמנים מינרליים או חומרים כימיים אחרים. ליקוי רפואי כתוצאה מתנאי עבודה הוא מסלול ההכרה שחל על מחלה שאינה מופיעה ברשימה, ובו נדרשת הוכחה פרטנית של הקשר בין תנאי העבודה למחלה.

ההבחנה הזאת היא ליבת המאמר, מפני שרשימת מחלות המקצוע בישראל אינה כוללת סרטן עור שנגרם מחשיפה לקרינת השמש. לכן תביעה של עובד חוץ אינה נבנית במסלול מחלת המקצוע אלא במסלול השני.

שני מסלולי ההכרה — במבט אחד

מה מופיע ברשימת מחלות המקצוע — ומה לא

אלה הפרטים מהתוספת השנייה שנוגעים לעור ולקרינה. שימו לב לטור השני: הזכאות נגזרת מהעבודה או מתהליך הייצור, לא רק משם המחלה:

שתי הערות חשובות על הטבלה. הראשונה: הפרט של הפחמימנים הפוליציקליים הארומטיים והפרט של כיב ממאיר בקרנית מתייחסים לאותה קבוצת חשיפה — זפת, פיח, שמני חיתוך ושמנים מינרליים — אבל הכיב הממאיר שברשימה הוא בעין, לא בעור. השנייה: "מחלות עור" ברשימה הוא ניסוח רחב, וכשהחשיפה היא לחומרים ולא לשמש, שווה לבדוק אם המקרה נכנס לפרט הזה לפני שבונים אותו כמסלול פרטני. סקירה כללית של המסלול מופיעה במאמר מחלת מקצוע וביטוח לאומי.

מחלת מקצוע וליקוי מתנאי עבודה נחשבים שניהם פגיעה בעבודה, ולכן הם מובילים לאותן זכויות כמו תביעת תאונת עבודה — אלא שדרך ההוכחה שונה לגמרי, מפני שאין כאן אירוע חד-פעמי שאפשר להצביע עליו. סקירה של המצבים שהוכרו בפועל מופיעה בעמוד מקרים המזכים בתביעת תאונת עבודה.

החזקה שבתקנה 46 — למה כל כך חשוב להיות ברשימה

תקנה 46 לתקנות קובעת שמחלה מהמחלות שברשימה, שחלה בה מבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלה כמחלת מקצוע, בהיותו מועסק בעבודה או בתהליך הייצור שצוינו לצדה — או בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועסק כאמור — היא בחזקת מחלה שבה חלה עקב עבודתו, כל עוד לא הוכח ההיפך.

במילים מעשיות: מי שנכנס לרשימה לא צריך להוכיח את הקשר הסיבתי. הוא צריך להוכיח שני דברים בלבד — שיש לו את המחלה, ושהוא עבד בעבודה המתאימה. נטל ההוכחה עובר לביטוח הלאומי, שצריך לסתור את החזקה. מי שאינו ברשימה נדרש להוכיח את הקשר בעצמו, וזה פער עצום בעומס ההוכחה.

המסלול השני: ליקוי רפואי כתוצאה מתנאי עבודה

כשהמחלה אינה ברשימה — וזה המצב של סרטן עור אצל עובדי חוץ — התביעה מוגשת כליקוי רפואי כתוצאה מתנאי עבודה. אין חזקה, ולכן כל התיק נבנה סביב הוכחת הקשר הסיבתי. אלה הרכיבים שמרכיבים אותו:

• היסטוריה תעסוקתית מתועדת ומדויקת — לא "עבדתי שנים בשמש", אלא: אצל אילו מעסיקים, באילו תאריכים, מה היה אופי העבודה, כמה שעות ביום בחוץ, באילו עונות, ובאיזה אזור גיאוגרפי. תלושים, אישורי מעסיק, לוחות משמרות, חוזים והצהרות של עמיתים לעבודה.
• אמצעי ההגנה — או היעדרם — האם המעסיק סיפק כיסוי ראש, ביגוד ארוך, קרם הגנה, הצללה, ארגון עבודה שמפחית חשיפה בשעות השיא. היעדר אמצעי הגנה הוא נדבך מרכזי בקשר הסיבתי.
• מיקום הגידול — התאמה בין המיקום האנטומי לבין האזורים שנחשפו בפועל בעבודה: פנים, אוזניים, צוואר, קרקפת, גב הידיים, אמות. חוסר התאמה בין המיקום לחשיפה הוא הטענה הראשונה שתועלה נגד התביעה.
• תיעוד רפואי מלא — ביופסיה ופתולוגיה שמאשרות את סוג הגידול, מועד האבחון, ההיסטוריה של הטיפולים והמעקב.
• חוות דעת רפואית — חוות דעת שמתייחסת במפורש לחשיפה התעסוקתית כגורם, ומתמודדת עם גורמי הסיכון האישיים ולא מתעלמת מהם.

מה שווה לבדוק לפני שמגישים — מסלול חלופי

לפני שבונים תיק פרטני ארוך, שווה לבדוק שתי אפשרויות שעשויות לחסוך את כל הדרך:

• האם החשיפה בפועל הייתה לחומרים ולא (רק) לשמש. עובדי כבישים, גגנים, עובדי בית זפת ועובדים עם שמנים מינרליים ושמני חיתוך נכנסים לפרט של פחמימנים פוליציקליים ארומטיים, ומחלות עור מחומרים נכנסות לפרט נפרד. אלה ברשימה — ולכן במסלול עם חזקה.
• האם מדובר בעובד רנטגן או בעבודה עם חומרים רדיואקטיביים. "מחלות קרינה" הוא פרט ברשימה לגבי אוכלוסייה זו.

נזק גופני שנגרם מפעולות חוזרות ונשנות בעבודה, שאינו מוגדר בתקנות כמחלת מקצוע, נבחן במסלול אחר לגמרי — מיקרוטראומה. הוא לא מתאים לחשיפה לשמש, אבל כדאי להכיר את קיומו כשיש גם רכיב אורתופדי בתיק.

איך מגישים — הטופס, המסמכים והמועדים

הטופס הוא בל/202 — תביעה להכרה במחלת מקצוע או ליקוי רפואי כתוצאה מתנאי עבודה. הוא מיועד לעובד שכיר, לעובד עצמאי וגם למתנדב שחלה במהלך תקופת ההתנדבות, והוא משמש את שני המסלולים כאחד. יש להגיש טופס נפרד לכל מחלה או ליקוי.

מה מגיע כשהתביעה מוכרת

מחלת מקצוע וליקוי מתנאי עבודה נחשבים פגיעה בעבודה, ולכן הזכויות זהות לאלה של נפגע עבודה:

בסרטן עור, אחוזי הנכות נגזרים בין השאר מהיקף הכריתה, מהנזק הצמיתי לרקמות ולתנועה ומהצורך במעקב. להערכה מקדימה אפשר להשתמש במחשבון אחוזי הנכות ובמחשבון דמי הפגיעה. ריכוז הזכויות שנפתחות לאחר הכרה מופיע בעמוד הזכויות שמגיעות לך לאחר תאונת עבודה.

הטעויות שמפילות תביעות סרטן עור תעסוקתי

• הגשה כ"מחלת מקצוע" כשהחשיפה היא לשמש. הפרט לא קיים ברשימה, והתביעה נדחית על בסיס זה בלי שנבדק הקשר הסיבתי לגופו. המסלול הנכון הוא ליקוי רפואי כתוצאה מתנאי עבודה — באותו טופס.
• היסטוריה תעסוקתית כללית. "עבדתי 30 שנה בחוץ" אינו נתון שניתן לבחון. נדרשים מעסיקים, תאריכים, שעות ותנאים.
• התעלמות מגורמי סיכון אישיים בחוות הדעת. חוות דעת שלא מתייחסת אליהם נסתרת בקלות.
• חוסר התאמה בין מיקום הגידול לחשיפה. אם הגידול באזור מכוסה, נדרש הסבר — ואם ההסבר לא מופיע בתביעה, הוא לא יופיע גם בהחלטה.
• הגשת טופס אחד לכמה ליקויים. נדרש טופס נפרד לכל מחלה או ליקוי.
• הנחה שאיחור של שנים חוסם. החזקה שבתקנה 46 חלה גם על מחלה שהתגלתה עד שנה לאחר סיום העבודה, ובמסלול הפרטני מועד הגילוי הוא נקודת הפתיחה. שווה לבדוק ולא להניח.
• התעלמות מהצד הנזיקי. כשהמעסיק לא סיפק אמצעי הגנה, ייתכן מסלול פיצוי נוסף בנזיקין; גמלאות הביטוח הלאומי מנוכות ממנו, ולכן שני ההליכים מתוכננים יחד. ראו עורך דין נזקי גוף.

מה אנחנו אומרות למי שפונה אלינו

אנחנו, עו״ד רחל חדיד ועו״ד עינב הלד, מלוות נפגעי מחלות מקצוע ותיקי ליקוי רפואי מתנאי עבודה מול הביטוח הלאומי. בתיקים של סרטן עור אצל עובדי חוץ אנחנו מתחילות תמיד באותו מקום — לא ברפואה, אלא בבירור באיזה מסלול התיק בכלל נמצא. אם החשיפה בפועל הייתה לזפת, לפיח או לשמנים מינרליים, יש פרט ברשימה וקמה חזקה. אם החשיפה הייתה לשמש, אין פרט ואין חזקה, וכל התיק נבנה על הוכחת הקשר הסיבתי — ואת זה בונים ממסמכים, לא מהצהרות.

אם אובחנתם בסרטן עור ועבדתם שנים בחוץ, או אם תביעה כזאת נדחתה לכם — כדאי לבדוק את המקרה לפני שממלאים טופס נוסף. אנחנו נשמח לעבור עליו ולומר לכם באיזה מסלול הוא נמצא ומה חסר בו. אפשר לקרוא עוד בעמוד עורך דין תאונות עבודה, לראות את כל תחומי העיסוק של המשרד, או ליצור איתנו קשר.