תביעות נגד משרד הביטחון

חייל/ת או איש/ה המשרתים בגופי הביטחון, שנפצעו או חלו במהלך ועקב השירות הצבאי זכאים להגיש תביעה נגד משרד הביטחון.

בשנת 2017 תוקן חוק השיקום וכל הטיפול באנשי קבע או מילואים בצה"ל ובכוחות הביטחון הועבר אל הביטוח הלאומי, פרט למקרים מסוימים בהם הטיפול יהיה על ידי משרד הביטחון, כגון: חבלה או אירוע פוסט טראומטי שאירע במסגרת פעילות מבצעית; אימון לקראת פעילות מבצעית או אירוע שבאופיו ייחודי לשירות צבאי או בטחוני וכן במקרה של מחלה בעקבות אירוע שבאופיו ייחודי לשירות ומדובר באחד מהמקרים הבאים: מחלה כתוצאה מחשיפה לחומר מסוכן או קרינה, הידבקות במחלה כתוצאה מחשיפה למוצרי דם או נוזלי גוף במסגרת טיפול רפואי בתנאי שדה ופגיעה כתוצאה מרעש שמקורו באמצעי לחימה.

• ביצוע שירות חובה, מילואים או קבע בצה"ל וכן ביצוע שירות באחד מגופי הביטחון – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי, המודיעין וכן מיועדים לשירות ביטחון שנפגעו בזמן גיבוש או קורס צבאי וכן רבש"צ (רכז ביטחון שוטף צבאי) וכיתות כוננות, בנסיבות של פעילות לחימה.

• חבלה או מחלה שנגרמו בעקבות השירות, בדרך לשירות או בחזרה ממנו. במקרה של שירות חובה בצה"ל ניתן לקבל הכרה במקרה של חבלה, גם אם היא התרחשה שלא בעת מילוי התפקיד או במסגרת חופשה ובלבד שהתרחשה בזמן השירות ועד 30 ימים מתחילת ההיעדרות מהשירות והזכויות יינתנו רק במקרה של נכות בשיעור 20% ומעלה.

• הבקשה להכרה מוגשת עד שלוש שנים מיום השחרור מהשירות. במקרה שיש תיעוד של אירוע הפגיעה ותוצאותיה, ניתן להגיש בקשה גם אם חלפו יותר מ- 3 שנים מהשירות.

• הפגיעה איננה בעקבות מעשה הנחשב להתנהגות רעה חמורה כגון שימוש אסור בנשק או בסמים.

• לא ניתן לקבל כפל זכויות עבור אותה הפגיעה, גם פיצוי מאגף השיקום וגם פיצוי מתביעה נזיקית או מביטוח לאומי.

אדם הסבור כי הנו עומד בתנאי הזכאות, עליו להגיש טופס תביעה להכרה בחבלה או במחלה אל אגף השיקום משרד הביטחון. לתביעה יש לצרף תעודת זהות, פרטי חשבון, מסמך רשמי המעיד על הפגיעה ותיק רפואי מקופת החולים ויש לפרט בה פירוט מלא על הפגיעה, תנאי השירות ופרטי עדים.

לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי או הבטחוני, מתבצעת במידת הצורך בדיקה אצל מומחה רפואי בתחום הספציפי הרלוונטי, אליה יש להגיע עם תעודה מזהה וכל מסמך עדכני שישנו. המומחה הרפואי, ישמע על המצב הרפואי ובמידת הצורך יבצע בדיקה פיזית או ישלח לבדיקות רפואיות נוספות ובתום הבדיקה הוא יכתוב את המסקנות בחוות דעת רפואית, שתועבר לקצין התגמולים באגף השיקום. לאחר קבלת חוות הדעת ובהתאם לנתונים העומדים בפני קצין התגמולים הוא ישלח החלטה הקובעת האם ישנו קשר סיבתי בין המצב הרפואי של מגיש התביעה לבין השירות.

במקרה של מתמודדים עם פוסט טראומה, ישנו הליך מקוצר והם עוברים ישירות לוועדה רפואית לקביעת אחוזי נכות, אם הם עומדים בתנאים הבאים: א. פגיעה בעת אירוע מבצעי או קרבי או אימון לקראת אירוע כזה. ב. האירוע אירע בחמש השנים שקדמו להגשת הבקשה (למעט במקרים של אירועי לחימה נרחבים). ג. קיימת אבחנה ברורה הנתמכת בתיעוד רפואי של פוסט טראומה או הפרעה נפשית אחרת הקשורה לדחק המיוחסת לאירוע. ד. היה רצף טיפולי או תסמיני מה אירוע עד ליום הגשת התביעה.

אדם המעוניין לערער על החלטת קצין התגמולים לעניין ההכרה, יגיש ערעור בכתב לוועדת ערר בבית משפט השלום, בתוך 30 ימים ממועד קבלתה לידיו. אם בידי האדם ישנו מידע רפואי או מידע עובדתי חדש הוא יכול לפנות שוב לקצין התגמולים והנושא ייבדק מחדש.

לאחר שישנה החלטה הקובעת הכרה בפגיעה, האדם יזומן לוועדה רפואית, המורכבת מרופאים מומחים בתחומים הרלוונטיים וכן מזכיר וועדה, שתפקידה לברר את המצב הרפואי והתפקודי בעקבות הפגיעה, על סמך מסמכים רפואיים, חוות דעת ובדיקה פיזית ולקבוע כמה אחוזי נכות נותרו ולכמה זמן. לוועדה יש להביא תעודה מזהה וכן תיעוד רפואי עדכני ולספר על הפגיעה והשלכותיה הרפואיות והתפקודיות. בתום הבדיקה, הרופאים דנים ללא נוכחות והם כותבים את המסקנות בפרוטוקול, שמועבר לקצין התגמולים באגף השיקום. לאחר קבלת הפרוטוקול ובהתאם לנתונים נשלחת החלטה הקובעת את אחוזי הנכות ומשך הנכות.

אדם המעוניין לערער על החלטת הוועדה הרפואית, יגיש ערעור בכתב לוועדה עליונה בתוך 45 ימים ממועד קבלתה לידיו. אדם המעוניין לערער על החלטת הוועדה העליונה יגיש ערעור בכתב לבית המשפט המחוזי בעניינים מנהליים בלבד בתוך 45 ימים ממועד קבלה לידיו.