מחלת מקצוע היא פגיעה רפואית שהתפתחה אצל עובד (שכיר או עצמאי) עקב חשיפה מתמשכת לתנאי עבודה לקויים או לחומרים מסוכנים המפורטים בתקנות הביטוח הלאומי. מי שהוכר כנפגע מחלת מקצוע זכאי לסל פיצויים נרחב הכולל: דמי פגיעה עבור ימי היעדרות (עד 90 יום), מענקים חד-פעמיים בגין נכות (9%-19%), או קצבת נכות חודשית קבועה לכל החיים (מ-20% נכות ומעלה), לצד מימון מלא של טיפולים רפואיים ושיקום מקצועי.
צפו בסרטון בו אנחנו מסבירות על הנושא של מחלות מקצוע:
מהי מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע על פי הגדרת הביטוח הלאומי הינה מחלה שנגרמה לעובד שכיר או עצמאי באופן ישיר כתוצאה מעבודתו ולאור חשיפה לחומרים מזיקים או לתנאי עבודה סביבתיים לקויים. עד כה הכיר המוסד לביטוח לאומי ב – 40 מחלות שבגינן ניתן להגיש תביעה ולקבל קצבת מחלת מקצוע, הנפוצות ביניהן הן מחלת הסרטן, מחלות ריאות, מחלות עור, מחלות פרקים ועוד.
מה ההבדל בין מחלת מקצוע, תאונת עבודה ומיקרוטראומה?
כדי לממש את הזכויות, אנחנו עושות סדר בהגדרות המשפטיות כפי שהן מופיעות בחוק הביטוח הלאומי לפי סעיף 79:
בחוק זה, במבוטח –
"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד
עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה
קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח
ידו.
- תאונת עבודה: אירוע פתאומי וחד-פעמי (למשל: נפילה מסולם או תאונת דרכים בדרך לעבודה).
- מחלת מקצוע: רשימה "סגורה" של מחלות המוגדרות בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה). הרשימה כוללת פגיעות כגון חשיפה לאסבסט, רעש מזיק, חומרים כימיים ועוד.
- מיקרוטראומה: דוקטרינה משפטית שפיתחו בתי הדין לעבודה עבור מחלות שאינן ברשימה הרשמית. מדובר בנזק מצטבר מרצף של פעולות קטנות וזהות (כמו "טפטוף מים על סלע"). דוגמה נפוצה היא דלקות בכתפיים אצל סבלים או תסמונת התעלה הקרפלית אצל קלדניות וטכנאי שיניים.
מהן סוגי מחלות מקצוע המופיעות בתקנות הביטוח הלאומי?
רשימת מחלות מקצוע, מונה מספר סוגי מחלות מקצוע:
- מחלות הנגרמות לעובד על ידי הרעלה לאחר חשיפה ממושכת או מגע ממושך עם חומרים מסוכנים.
- מחלות הנובעות מקרינה, כימיקלים או חומצות.
- מחלות הנגרמות עקב גורמים פיזיקאליים או מכניים.
- מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגיים.
- מחלות הנובעות מאבק צמחי.
מחלות מקצוע בעידן החדש
עולם העבודה ההיברידי והדיגיטלי יצר פגיעות חדשות שהביטוח הלאומי ובתי הדין נאלצים להתמודד איתן. אנחנו במשרדנו עוקבות מקרוב אחרי ההתפתחויות הללו:
פגיעות עבודה מרחוק ועבודה היברידית
מאז המעבר המסיבי לעבודה מהבית, חלה עליה בתביעות על פגיעות ארגונומיות (כמו פריצות דיסק ובעיות בשורש כף היד) שנגרמו עקב סביבת עבודה לא מותאמת בבית. לפי הנחיות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מעסיקים מחויבים לדאוג לבטיחות העובד גם מחוץ למשרד, ופגיעה כזו עשויה להיות מוכרת כמיקרוטראומה.
שחיקה נפשית ופוסט-טראומה תעסוקתית
בעקבות המצב הביטחוני המתמשך והלחץ האינטנסיבי בשוק העבודה, בתי הדין לעבודה נוטים לאשר יותר תביעות על רקע נפשי. פגיעה כזו דורשת הוכחה של "אירוע חריג" או רצף אירועים מלחיצים במיוחד בעבודה שהובילו להתפרצות של חרדה או דיכאון קליני.
רשימת מחלות המקצוע השכיחות ביותר
אלו מחלות המקצוע השכיחות ביותר המופיעות בתקנות הביטוח הלאומי.
- פגיעות שמיעה וטינטון: חשיפה לרעש מזיק (מעל 85 דציבלים). חשוב לדעת כי לפי סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי, יש להגיש את התביעה תוך שנה מיום גילוי הירידה בשמיעה.
- מחלות נשימה וריאות: חשיפה לאבק סיליקה או עשן דלקים. לפי דוחות משרד העבודה, עובדי בניין ומוסכים נמצאים בסיכון הגבוה ביותר.
- מחלות עור (דרמטיטיס): פיתוח אלרגיות קשות לחומרי ניקוי או כימיקלים תעשייתיים.
- מחלות שלד-שריר: פגיעות בגב ובמרפקים עקב עבודה עם מכשירים רוטטים או הרמת משאות כבדים.
- מחלות סרטן תעסוקתיות: כתוצאה מחשיפה רבת שנים לקרינה או לחומרים מסרטנים המוכרים על ידי משרד הבריאות.
- ירידה בשמיעה כתוצאה מעבודה בסביבת רעש.
- הפרעות בראייה על רקע עבודה הכרוכה בחשיפה לחום גבוה או קרינה.
- מחלת סרטן כתוצאה מחשיפה לחומרים כימיים מסוכנים.
- שחיקת סחוס בברך כתוצאה מעבודה של ישיבה ממושכת על הברכיים.
- מחלות שלד ושרירים כתוצאה מעבודה על מכשירים רוטטים .
- CTS כתוצאה מפעולת הקלדה חוזרת ונשנית.
- דלקות בגידים במרפק כתוצאה מפעולה חוזרת ונשנית.
- שברים בחוליות בצוואר או בגב כתוצאה מהרמת משא כבד.
- בעיות במיתרי הקול עקב שימוש תמידי בגרון.
- מחלות נשימה כתוצאה מחשיפה לחומרים רעילים
איך מגישים תביעה בגין מחלת מקצוע?
אם חלית במחלה עקב עבודתך או עיסוקך, יש לך אפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת הכרה כפגיעה בעבודה ובהמשך לקבלת מענק או גמלה וכן הטבות נוספות ומומלץ להגישה, עד שנה ממועד גילוי המחלה. כדאי להתייעץ עם עו"ד לענייני תביעות ביטוח לאומי, כדי להגדיל את הסיכויים להצלחת התביעה תוך השגת פיצויים מקסימליים.
תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות מול הביטוח הלאומי, שכן טעויות במילוי הטפסים או חוסר בראיות יכולות לעכב או לשלול את הפיצוי.
לדוגמה, במקרה של עיכובים בהגשת המסמכים הנכונים, הסיכוי לזכאות עשוי להיפגע בצורה משמעותית.
מהם התנאים להכרה במחלת מקצוע?
חשוב לדעת ולהבין – עצם קיומה של מחלת מקצוע, אינה מעניקה הכרה באופן אוטומטי ועל מנת לזכות בהכרה כפגיעה בעבודה, עליך להוכיח התקיימות של שלושה תנאים:
- המחלה הנה אחת מהמחלות המופיעות ברשימת המחלות בתקנות הביטוח הלאומי.
- המחלה התפרצה בזמן שמחלת המקצוע כבר הייתה מחלה מוכרת ורשומה על פי תקנות הביטוח הלאומי. במידה ומחלת המקצוע התפרצה לפני שהמחלה פורסמה בספר התקנות, היא לא תוכר כמחלת מקצוע.
- קיים קשר סיבתי ישיר בין העבודה למחלה.
מהן הזכויות הניתנות למי שהוכר בחולה במחלת מקצוע?
עובדים שחלו במחלת מקצוע זכאים למגוון הטבות מהביטוח הלאומי, כגון:
- דמי פגיעה המהווים תשלום עבור ימי העבודה שאבדו עקב המחלה.
- קצבת נכות חודשית במידה ונוצרה לעובד נכות כתוצאה ממחלת המקצוע.
- החזר הוצאות רפואיות עבור טיפולים רפואיים הקשורים במחלה.
- הטבות נוספות בהתאם לחומרת הנכות ולנסיבות האישיות.
מדוע מומלץ לפנות לייצוג על ידי עורך דין מחלת מקצוע?
אופן הגשת התביעה להכרה במחלת מקצוע, ניסוח העובדות והטענות וצירוף המסמכים הרלוונטיים, הוא מהותי ביותר והוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה למקום העבודה, היא משימה לא פשוטה, המצריכה התייעצות וחוות דעת של אנשי מקצוע ומומחים. לאחר מכן, התהליך כולל הופעה בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי והתנהלות מול ביטוח הלאומי ולפיכך, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין ביטוח לאומי, בעל ניסיון מוכח והבקיא בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות הביטוח הלאומי.
מהם הפיצויים להם זכאי מי שהוכר כנפגע ממחלת מקצוע?
במידה והביטוח הלאומי מכיר במחלתו של העובד כמחלת מקצוע, הוא עשוי להיות זכאי לסוגים שונים של פיצויים:
- דמי פגיעה: פיצוי על אובדן הכנסה עד 90 ימים. התקרה היומית המעודכנת היא 1,314.25 ש"ח.
- קצבת נכות: במקרה שבו המחלה גרמה לנכות חלקית או מלאה, העובד עשוי להיות זכאי לקבל קצבת נכות קבועה או זמנית, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית.
- מענק חד פעמי: אם נגרם לעובד נזק בריאותי מסוים אך הוא אינו זכאי לקצבת נכות, ייתכן ויוענק לו מענק חד פעמי כפיצוי.
| סוג פיצוי | פרטים |
|---|---|
| דמי פגיעה | פיצוי על אובדן הכנסה עד 90 ימים. התקרה היומית המעודכנת היא 1,314.25 ש"ח. |
| קצבת נכות | תשלום קבוע או זמני במקרים של נכות חלקית/מלאה |
| מענק חד פעמי | תשלום חד פעמי לנפגעים שאינם זכאים לקצבת נכות |
לאחרונה טיפלנו בתיק של לקוח שעבד במפעל כימיקלים בתפקיד מפעיל מתקן. במהלך השנים, הלקוח פיתח אלרגיה קשה בכפות ידיו לגומי שבכפפות שאיתן עבד על בסיס יומי. האלרגיה התפתחה למחלת עור חמורה, שגרמה לו לקשיים ניכרים בעבודתו ובחייו האישיים.
הגשנו תביעה לביטוח הלאומי להכרה במחלת העור כמחלת מקצוע. במסגרת התביעה, ריכזנו את כל החומר הרלוונטי, כולל מסמכים רפואיים ותעסוקתיים שהוכיחו את הקשר הישיר בין החשיפה לגומי בעבודה לבין התפתחות המחלה. בנוסף, הלקוח והמעביד נדרשו למלא שאלונים שהוכיחו את התנאים התעסוקתיים המיוחדים שבהם עבד הלקוח.
לאחר בחינת כל החומרים, הביטוח הלאומי הכיר בתביעה. בעקבות סבב של ועדות רפואיות, נקבעה ללקוח נכות צמיתה בשיעור 20%. כתוצאה מכך, הלקוח קיבל פיצוי חד פעמי רטרואקטיבי בסכום של 142,634 ש"ח, וכן קצבה חודשית מתמשכת. לקריאה מלאה >>>
חדיד - הלד
- תביעות ביטוח לאומי
- תביעות ביטוח
- אובדן כושר עבודה
- תביעות סיעוד
- תביעות נזקי גוף
