שליח חלוקה מגיע לוועדה הרפואית עם תשובת MRI ביד: "בלט דיסק L4-L5 ו-L5-S1 עם לחץ על השק הדורלי". הוא בטוח שהמשפט הזה שווה אחוזים. כעבור כמה שבועות מגיעה ההחלטה: 10% נכות, ולפעמים אפילו 0%. זה תרחיש שאנחנו פוגשות במשרד שוב ושוב, והסיבה פשוטה: הוועדה לא מעניקה אחוזים על מה שכתוב בצילום, אלא על מה שהבלט עושה לגוף. מי שמבין את ההבדל הזה מגיע לוועדה אחרת לגמרי.
עיקרי הדברים
- ממצא ה-MRI לבדו לא מזכה באחוזים – לפי ספר הליקויים, בקע דיסק "שהתרפא" שווה 0%, והאחוזים נקבעים רק לפי הגבלת תנועה או ממצא נוירולוגי.
- הגבלת תנועות בגב התחתון מזכה ב-10%, 20% או 30% – לפי חומרת ההגבלה שנמדדת בבדיקה.
- פגיעה בשורש עצב מוסיפה רובד נוירולוגי – לפי העצב הספציפי שנפגע (לעיתים 0%-10% בחולשה קלה), או 20%-40% כשהתמונה לא נכנסת לסעיפים הספציפיים. אפשר לקבל אותו יחד עם האחוזים האורתופדיים.
- בלט דיסק לבד מגיע לסף הקצבה רק במקרים קשים – לרוב צריך שילוב עם ליקויים נוספים כדי לעבור את רף ה-40% או ה-60%.
מה כתוב בתשובת ה-MRI ומה הוועדה עושה איתה
בלט דיסק (Bulging disc) הוא מצב שבו הדיסק שבין שתי חוליות בולט מעבר לגבולות החוליה, בלי שהחומר הפנימי שלו פרץ החוצה. בפריצת דיסק (Herniated disc), לעומת זאת, החומר הפנימי חודר דרך הטבעת החיצונית. ברוב תשובות ה-MRI של הגב התחתון שני המונחים מופיעים בגובה L4-L5 או L5-S1, משום שאלה המקטעים שנושאים את רוב העומס של הגוף. ברבים מהמקרים יופיעו בתשובה גם ביטויים כמו "לחץ על השק הדורלי", "לחץ על השק התקאלי" או "היצרות פורמינלית".
השק הדורלי (או התקאלי) הוא המעטפת שעוטפת את חוט השדרה ואת שורשי העצבים בתוך התעלה. כשהרדיולוג כותב שהבלט "לוחץ על השק", הוא מתאר מגע או שקיעה של הדיסק לתוך המעטפת. זה ממצא אנטומי, ולא אבחנה של פגיעה עצבית. אנשים רבים עם ממצא כזה בצילום כמעט לא סובלים, ואחרים עם בלט קטן יותר סובלים מכאב מקרין לרגל ומחולשה של ממש.
כאן נמצאת נקודת המפתח של המאמר כולו: הוועדה הרפואית לא נותנת אחוזים על הצילום, אלא על הממצאים שהיא מוצאת בבדיקה הגופנית ובמסמכים הקליניים. ה-MRI הוא ראיה תומכת שמסבירה מאיפה מגיעה ההגבלה. אם בבדיקה לא נמצאה הגבלה בתנועות ולא נמצא ממצא נוירולוגי, הבלט ייחשב לליקוי ללא נכות, גם כשהתשובה נשמעת מפחידה.
לכן ההכנה לוועדה לא מתחילה מהשאלה "מה כתוב לי בצילום", אלא מהשאלה "מה הבלט עושה לי ביום-יום". כמה זמן אפשר לשבת ברצף, האם יש נימול או חולשה ברגל, האם הכאב מקרין מתחת לברך, ואילו טיפולים כבר נוסו. את התשובות האלה הוועדה מתרגמת לסעיפי ליקוי.
סעיף 37(10): איך ספר הליקויים מתייחס לבקע דיסק
אחוזי הנכות בביטוח הלאומי נקבעים לפי רשימת ליקויים שמופיעה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956, ומכונה בפי כל "ספר הליקויים"[1]. אותה רשימה משמשת גם בתביעות נכות כללית, אלא שבנכות כללית יש ליקויים "מנופים" שאינם נספרים בחישוב הכולל[2]. סעיף 37 עוסק בעמוד השדרה, ובתוכו פסקה (10) עוסקת במפורש ב"תסמונת של בקע הדיסקוס" (Hernia disci syndrome).
הפסקה קצרה מאוד, ויש בה שתי חלופות בלבד. לפי פסקת משנה א', תסמונת בקע דיסק "שהתרפאה" מזכה ב-0%. לפי פסקת משנה ב', כשקיימות הפרעות, האחוזים ייקבעו "בהתאם להגבלת התנועות בקטע של עמוד השדרה המתאים, או בהתאם לממצא הנוירולוגי". כלומר, לבלט עצמו אין שיעור נכות משלו. הוא "מפנה" את הוועדה לשני סעיפים אחרים בספר.
המשמעות המעשית: גם מי שסובל מכאבים ממושכים לא יקבל אחוזים לפי פסקה (10) עצמה. הוועדה תבדוק אם יש הגבלת תנועות בגב התחתון (סעיף 37(7)) ואם יש פגיעה בשורש עצב או בעצב היקפי ברגל (סעיף 32). כל ההבדל בין 0% ל-50% ויותר עובר דרך שתי השאלות האלה.
מנגד, ספר הליקויים לא מבחין בין L4-L5 ל-L5-S1, ולא בין בלט לפריצה. אותו מנגנון חל על שני הגבהים ועל שני סוגי הממצא. בהמשך נראה שהגובה כן חשוב, אבל רק כי הוא קובע איזה שורש עצב עלול להיפגע ואילו סימנים הרופא אמור לחפש ברגל.
הגבלת תנועות בגב התחתון: 10%, 20% או 30%
הרובד הראשון הוא אורתופדי. סעיף 37(7) לספר הליקויים קובע שלושה שיעורים להגבלת התנועות בעמוד השדרה המותני (Lumbar spine)[1]:
| חומרת ההגבלה בגב התחתון | סעיף ליקוי | אחוזי נכות |
|---|---|---|
| הגבלה קלה | 37(7)(א) | 10% |
| הגבלה בינונית | 37(7)(ב) | 20% |
| הגבלה קשה | 37(7)(ג) | 30% |
נוסח הסעיף לא מגדיר במעלות מה נחשב הגבלה "קלה", "בינונית" או "קשה". ההכרעה נשענת על הבדיקה של הרופא בוועדה: כפיפה קדימה, יישור לאחור, הטיה לצדדים וסיבוב, וגם על מה שמתועד במסמכים הקודמים. לכן תיק רפואי שמתעד לאורך זמן הגבלה עקבית, למשל בסיכומי פיזיותרפיה ובביקורים אצל אורתופד, שווה הרבה יותר מבדיקה אחת ביום טוב.
בתיקי בלט רבים, הוועדה הראשונה קובעת 10% על הגבלה קלה ועוצרת שם. ההבדל בין 10% ל-20% נשמע קטן, אבל הוא משנה את כל החישוב בהמשך: 20% אורתופדיים בשילוב רובד נוירולוגי עשויים לחצות את סף ה-40%, בעוד ש-10% כמעט אף פעם לא יעשו זאת.
ומה עם ניתוח? אם עברתם ניתוח דיסק והגב התייצב, הוועדה עלולה לראות במצב "בקע שהתרפא" ולקבוע 0%. אם נשארה הגבלה או נשארה פגיעה עצבית אחרי הניתוח, האחוזים ייקבעו לפיהן. הניתוח עצמו לא מעניק אחוזים, אבל התוצאות שלו כן נבדקות.
📌 חשוב לדעת: הגבלה בגב העליון כמעט לא שווה אחוזים
ספר הליקויים מתייחס אחרת לכל מקטע בעמוד השדרה. הגבלה בגב העליון (הגבי) מזכה ב-0% בצורה קלה וב-10% בלבד בצורה בינונית או קשה. לכן חשוב שהבדיקה בוועדה תתמקד במקטע המותני שבו נמצא הבלט, ושהממצאים יירשמו תחת הסעיף הנכון.
כשהבלט לוחץ על שורש עצב: הרובד הנוירולוגי
הרובד השני, ולעיתים המשמעותי יותר, הוא נוירולוגי. סעיף 32(1) לספר הליקויים עוסק ב"פגיעה שורשית לומבוסקראלית", כלומר פגיעה בשורשי העצבים שיוצאים מהגב התחתון. לפי נוסח הסעיף, האחוזים ייקבעו קודם כל לפי הפגיעה בעצב ההיקפי הספציפי ברגל. רק כשהתמונה הקלינית לא נכנסת לאף אחד מהסעיפים הספציפיים, הוועדה תקבע 20% בצורה קלה, 30% בצורה בינונית ו-40% בצורה קשה[1].
הסעיפים הספציפיים בנויים לפי כוח השרירים, בסולם המקובל של 0 עד 5. לדוגמה, בפגיעה בעצב השוקי המשותף (Common peroneal), חולשה בהרמת כף הרגל בדרגה 4/5 מזכה ב-0%, בדרגה 3/5 ב-10%, ובדרגה 2/5 ומטה ב-20%. בפגיעה בעצב הסיאטי, כשיש חולשה גם בהרמה וגם בדחיפה של כף הרגל, השיעורים הם 10%, 20% ו-40% בהתאמה. כאן נכנס לתמונה הגובה של הבלט.
בדרך כלל, בלט בגובה L4-L5 נוגע בשורש L5, שאחראי בין השאר על הרמת כף הרגל והבוהן. בלט בגובה L5-S1 נוגע לרוב בשורש S1, שאחראי על דחיפת כף הרגל כלפי מטה ועל רפלקס הקרסול. לכן כשיש בלט ב-L4-L5, הרופא אמור לבדוק בעיקר חולשה בהרמת כף הרגל, וכשיש בלט ב-L5-S1, חולשה בדחיפה ושינוי ברפלקס. כשהמסמכים שלכם לא מתעדים את הבדיקות האלה, הוועדה עלולה לא לחפש אותן.
לגבי בדיקות עזר: מאז תיקון שנכנס לתוקף במרץ 2019, הערות הסעיף קובעות שהקביעה נעשית לפי הקריטריונים הקליניים, ושבדיקות כמו EMG ובדיקת הולכה עצבית ישמשו "לפי הצורך כעזר לשיקול הדעת הקליני". EMG תקין לא שולל פגיעה שורשית, ו-EMG חריג לא מבטיח אחוזים. הוא חלק מהתמונה, לא כל התמונה.
אורתופדי וגם נוירולוגי: האם אפשר לקבל את שניהם?
במשך שנים ביטוח לאומי פירש את המילה "או" שבסעיף 37(10)(ב) כבחירה: הוועדה קובעת אחוזים לפי הגבלת התנועות או לפי הממצא הנוירולוגי, הגבוה מביניהם, אבל לא את שניהם. בשנת 2008 בית המשפט העליון דחה עתירה נגד הפרשנות הזו (בג"ץ 9516/07), וקבע שזו הפרשנות הטבעית של לשון הפריט[3].
התמונה השתנתה בשנת 2011. במסגרת בג"ץ 1634/09 הודיע ביטוח לאומי שהוא חוזר בו מעמדתו, וכי מי שסובל מבקע דיסק עם פגיעה אורתופדית וגם פגיעה נוירולוגית יכול לקבל אחוזי נכות על שתיהן. לפי הדיווח על פסק הדין, מבוטחים שקיבלו בעבר נכות רק על אחד הרבדים רשאים לפנות שוב לביטוח לאומי ולבקש שהוועדה תדון במצבם מחדש[4]. שני ההליכים עסקו בנפגעי עבודה, אבל מדובר באותו סעיף בספר הליקויים, שמשמש גם את הוועדות בנכות כללית.
זה אולי הפרט החשוב ביותר בתיקי בלט דיסק, ועדיין יש ועדות שלא מיישמות אותו כמו שצריך. אם בפרוטוקול הוועדה כתוב רק "הגבלה בתנועות" למרות שהמסמכים מתעדים פגיעה עצבית, יש בסיס לערר. ובכיוון ההפוך, אם נקבעה נכות נוירולוגית בלבד למרות הגבלה ברורה בתנועות, גם זה פגם שאפשר לתקוף.
חשוב לזכור שגם כאשר שני הרבדים מוכרים, האחוזים לא מתחברים בחיבור פשוט אלא בשקלול, כפי שנפרט בפרק הבא. עדיין, ההבדל בין רובד אחד לשניים הוא לעיתים ההבדל בין דחייה לבין קצבה חודשית.
⚠️ עצור – לפני שאתם מוותרים על ערר
על החלטת ועדה רפואית אפשר להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה. אם המועד עבר, צריך בדרך כלל להמתין 6 חודשים מהקביעה האחרונה כדי לבקש בדיקה מחדש או להגיש תביעה חוזרת (אלא אם יש עובדות רפואיות חדשות), ובבדיקה מחדש האחוזים עלולים גם לרדת. לכן כדאי לבדוק את הפרוטוקול מיד כשהוא מגיע, ולא אחרי שהזמן חלף.
האם בלט דיסק לבד מספיק לקצבת נכות כללית?
כדי לקבל קצבת נכות כללית צריך לעבור כמה תנאים במקביל. התנאי הרפואי הוא נכות רפואית של 60% לפחות, או 40% לפחות כשיש כמה ליקויים ואחד מהם הוא בשיעור של 25% לפחות. בנוסף צריך שכושר ההשתכרות ירד ב-50% לפחות, ושההכנסה מעבודה הייתה נמוכה מ-8,261 ש"ח (נכון ל-2026) במשך 90 ימים רצופים מתוך 15 החודשים שלפני התביעה[5].
כשיש כמה ליקויים, ביטוח לאומי לא מחבר את האחוזים אלא משקלל אותם. הליקוי הגבוה נלקח במלואו, והליקוי הבא מחושב רק מתוך מה ש"נשאר". בדוגמה של ביטוח לאומי עצמו, 20% בגב ו-10% ברגל יוצאים 28% ולא 30%[2]. הנה כמה תרחישים טיפוסיים בבלט דיסק, לפי שיטת השקלול:
| אורתופדי (37(7)) | נוירולוגי (32) | משוקלל | עובר את הסף הרפואי? |
|---|---|---|---|
| 10% | אין | 10% | לא |
| 20% | 20% | 36% | לא |
| 20% | 30% | 44% | כן (ליקוי אחד של 30%) |
| 30% | 40% | 58% | כן |
הטבלה ממחישה למה הרובד הנוירולוגי כל כך חשוב: ליקוי אחד של 25% ומעלה הוא תנאי לסף ה-40%, והגבלת תנועות בגב התחתון לבדה מגיעה ל-30% רק בהגבלה קשה. במקרים רבים, תוספת של ליקויים אחרים, כמו פיברומיאלגיה, מצב נפשי שנלווה לכאב או מחלה פנימית, היא שמביאה את התיק אל מעבר לסף. כדאי לבדוק את התמונה המלאה במחשבון אחוזי נכות רפואית לפני שמגיעים לוועדה.
גם אחרי שהסף הרפואי נחצה, הקצבה תלויה בדרגת אי הכושר שנקבעת לכם. נכון ל-2026, קצבה מלאה ליחיד בדרגת אי כושר של 100% עומדת על 4,711 ש"ח לחודש, ובדרגות החלקיות 3,211 ש"ח (74%), 2,894 ש"ח (65%) ו-2,718 ש"ח (60%)[6]. כשכאבי הגב הם חלק מתמונה רחבה יותר של כאב גב תחתון כרוני, חשוב שכל הליקויים יוצגו לוועדה יחד ולא כל אחד בנפרד.
איך מכינים תיק בלט דיסק לוועדה הרפואית
תיק טוב מספר סיפור רפואי רציף: מתי התחילו הכאבים, מה נמצא בהדמיה, אילו טיפולים נוסו, ומה נשאר למרות הטיפולים. ועדה שמקבלת רק תשובת MRI אחת ומכתב קצר מרופא המשפחה תתקשה למצוא את הממצאים שמצדיקים אחוזים. ועדה שמקבלת תיעוד של שנה, עם בדיקות נוירולוגיות חוזרות, תראה תמונה אחרת.
המסמכים החשובים ביותר הם סיכומי ביקור של אורתופד ושל נוירולוג שמתעדים טווחי תנועה, כוח שרירים, תחושה ורפלקסים, ולא רק את התלונות. לצידם: תשובות MRI ו-CT, בדיקת EMG אם נעשתה, סיכומי פיזיותרפיה, סיכומים ממרפאת כאב, ורשימת התרופות לאורך זמן. אם הומלץ על ניתוח והחלטתם לדחות אותו, כדאי שגם ההמלצה תהיה בתיק.
ביום הוועדה עצמו, תארו את התפקוד במילים מוחשיות. במקום "כואב לי הגב", אמרו כמה דקות אתם מסוגלים לשבת, האם אתם נעזרים בבן משפחה כדי לגרוב גרביים, והאם הרגל "נתפסת" בהליכה. הגזמה פוגעת בתיק לא פחות מהמעטה, כי הרופאים בוועדה בודקים התאמה בין התלונות לממצאים.
אם אתם עובדים בעבודה פיזית, כמו שליחויות, בנייה או מחסנים, כדאי לתעד גם מה השתנה בעבודה: משמרות שקוצרו, תפקיד שהוחלף או ימי מחלה. המידע הזה רלוונטי פחות לאחוזים הרפואיים ויותר לקביעת דרגת אי הכושר, אבל מי שמגיע עם התמונה המלאה חוסך לעצמו שלב נוסף בהמשך.
קיבלתם 0% או 10%? אלה הצעדים הבאים
הצעד הראשון הוא לבקש את פרוטוקול הוועדה ולקרוא אותו בעיון. שימו לב לשלוש שאלות: האם הוועדה בדקה בפועל את הגב התחתון ורשמה טווחי תנועה, האם נבדקו כוח השרירים והרפלקסים ברגליים, והאם הוועדה התייחסה למסמכים הנוירולוגיים שצירפתם. פרוטוקול שלא מתייחס לממצאים מהותיים בתיק הוא בסיס לערר.
הערר מוגש לוועדה הרפואית לעררים בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה, בכתב ובצירוף נימוקים. על החלטת הוועדה לעררים אפשר לערער לבית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, גם כן בתוך 60 ימים[7]. שאלה משפטית יכולה להיות, למשל, התעלמות מממצא נוירולוגי מתועד או קביעת נכות לפי רובד אחד בלבד בלי הנמקה.
אם המצב החמיר מאז הוועדה, למשל הופיעה חולשה חדשה ברגל או שבוצע ניתוח שלא הצליח, אפשר להגיש בקשה להחמרת מצב. בדרך כלל אפשר לבקש בדיקה מחדש רק כשחלפו 6 חודשים מהקביעה האחרונה, וחשוב להגיש אותה עם תיעוד חדש של ממש, ולא רק עם הבדיקות הישנות. זכרו גם שבבדיקה מחדש ביטוח לאומי רשאי להפחית אחוזים שנקבעו בעבר, ולכן כדאי לבדוק את התיק כולו לפני ההגשה.
במקרים רבים, ייצוג מקצועי משנה את התוצאה בדיוק בנקודות האלה: בניסוח הערר, בהפניית הוועדה לסעיף הנכון ובהצגת שני הרבדים יחד. עורך דין נכות כללית שמכיר את סעיפי עמוד השדרה ידע לזהות מתי האחוזים שנקבעו לא תואמים את המסמכים.
שאלות נפוצות
כמה אחוזי נכות נותנים על בלט דיסק L4-L5?
על הבלט עצמו אין שיעור קבוע. ספר הליקויים מפנה להגבלת התנועות בגב התחתון (10%, 20% או 30%) ולממצא הנוירולוגי, שנקבע קודם כל לפי העצב הספציפי שנפגע, ורק כשאין לו סעיף מתאים, 20% עד 40% בפגיעה שורשית. מאז 2011 אפשר לקבל אחוזים על שני הרבדים יחד, בשקלול.
האם "לחץ על השק הדורלי" ב-MRI מזכה באחוזי נכות?
לא באופן ישיר. זה ממצא אנטומי שמתאר מגע של הדיסק במעטפת חוט השדרה. האחוזים נקבעים רק אם הלחץ גורם להגבלת תנועות או לפגיעה עצבית שנמצאות בבדיקה ומתועדות במסמכים הרפואיים.
האם ניתוח דיסק מעלה את אחוזי הנכות?
הניתוח עצמו לא מזכה באחוזים. אחרי הניתוח הוועדה בודקת מה נשאר: אם הגב התייצב בלי הגבלה ובלי פגיעה עצבית, ייתכן שייקבע 0% כ"בקע שהתרפא". אם נשארו הגבלה או חולשה, האחוזים ייקבעו לפיהן.
אפשר לקבל קצבת נכות כללית רק בגלל בלט דיסק?
זה אפשרי, אבל רק כשהפגיעה קשה. צריך לפחות 40% משוקללים עם ליקוי אחד של 25% ומעלה, או 60% בסך הכול, ולצד זה ירידה של 50% לפחות בכושר ההשתכרות. ברוב המקרים בלט דיסק מצטרף לליקויים נוספים כדי לעבור את הסף.
מקורות שצוטטו במאמר (7)
- [1] תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 – התוספת, פריטים 32 ו-37 – נבו · Source Score: 25
- [2] קביעת אחוז הנכות הרפואית – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 22
- [3] בג"ץ 9516/07 שם-טוב נ' בית הדין הארצי לעבודה – פרשנות פריט 37(10)(ב) – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 26
- [4] בקע בדיסק: האם נקבעו לך אחוזי נכות נכונים? (בעקבות בג"ץ 1634/09) – ynet · Source Score: 14
- [5] תנאי זכאות לקצבת נכות כללית – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 22
- [6] שיעורי קצבת נכות כללית החל מ-01.01.2026 – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 22
- [7] ערעור על אחוז הנכות הרפואית ועל דרגת אי הכושר – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 22
מילון מושגים
בליטה של הדיסק הבין-חולייתי מעבר לשולי החוליה, בלי שהחומר הפנימי שלו פרץ דרך הטבעת החיצונית.
מצב שבו החומר הפנימי של הדיסק חודר דרך הטבעת החיצונית. בספר הליקויים מכונה "תסמונת של בקע הדיסקוס".
המעטפת שעוטפת את חוט השדרה ואת שורשי העצבים בתוך תעלת עמוד השדרה.
פגיעה בשורש עצב ביציאתו מעמוד השדרה, שמתבטאת בכאב מקרין, בנימול, בחולשה או בשינוי ברפלקסים.
בדיקה חשמלית של העצבים והשרירים. בוועדה היא משמשת כעזר לבדיקה הקלינית ולא כתחליף לה.
שיטת החישוב שבה הליקוי הגבוה נלקח במלואו וכל ליקוי נוסף מחושב רק מתוך האחוזים שנותרו, ולכן הסך נמוך מחיבור פשוט.
הערכאה שבוחנת מחדש את החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון. הערר מוגש בתוך 60 ימים מקבלת ההחלטה.
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
קיבלתם אחוזים שלא משקפים את הכאב?
נבדוק את הפרוטוקול ואת המסמכים שלכם ונגיד לכם בכנות אם יש בסיס לערר. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-804-3590
