שני מבוטחים מגיעים לוועדה עם צילום שבו כתוב אותו משפט: "שינויים ניווניים מתקדמים". אחד יוצא עם 0%, השני עם 30%. הצילום נראה זהה, אבל ההבדל בין שני התיקים הוא באיזה מפרק מדובר, כמה התנועה בו מוגבלת, והאם השחיקה משפיעה על התפקוד הכללי. באוסטאוארטריטיס, ספר הליקויים לא מתמחר שחיקה. הוא מתמחר את מה שהשחיקה עושה.
עיקרי הדברים
- יש שני מסלולים בספר הליקויים – סעיף 35 לארטריטיס לפי ההשפעה על התפקוד הכללי (0% עד 100%), וסעיפי המפרקים לפי הגבלת התנועה בכל מפרק.
- כל מפרק מתומחר אחרת – הגבלה בינונית בכל תנועות הירך שווה 30%, קשיון נוח של אצבע בודדת 5% עד 10%.
- כמה מפרקים לא מתחברים אלא משתקללים – ויש תקרה לכמה פגימות באותו מפרק.
- בחלק מסעיפי הגפה העליונה יד ימין שווה יותר – ואצל שמאליים המבחנים מתהפכים.
"שינויים ניווניים" בצילום: למה זה לא מספיק
אוסטאוארטריטיס, או בשמה העברי דלקת מפרקים ניוונית, היא שחיקה הדרגתית של הסחוס שמצפה את קצות העצמות במפרק. היא נפוצה מאוד מגיל מסוים, ותיאורים כמו "שינויים ניווניים", "היצרות של מרווח המפרק" או "אוסטאופיטים" מופיעים בחלק גדול מצילומי הרנטגן של אנשים מעל גיל 50. לכן הצילום לבדו כמעט אף פעם לא מכריע את התיק.
הוועדה הרפואית קובעת אחוזי נכות לפי ספר הליקויים, שהוא התוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), ומשמש גם בתביעות נכות כללית[1]. הספר בנוי על ממצאים תפקודיים: כמה המפרק מתכופף, האם הוא נעול, האם יש אי-יציבות, והאם המחלה פוגעת ביכולת לבצע פעולות. צילום שמראה שחיקה קשה במפרק שזז כמעט כרגיל עלול להסתיים ב-0%.
מנגד, שחיקה "בינונית" בצילום יכולה להיות שווה אחוזים משמעותיים אם היא מגבילה את התנועה בפועל. מה שהוועדה צריכה לראות הוא מדידות של טווחי תנועה, תיעוד של כאב בתנועה, של נפיחות חוזרת או של צורך בעזרים, וסיכומים של רופאים שבדקו את המפרק לאורך זמן. הצילום מסביר את הממצאים. הוא לא מחליף אותם.
קחו לדוגמה תופרת ותיקה עם שינויים ניווניים בכפות הידיים ובירך הימנית. אם תגיע לוועדה עם צילומים בלבד, ייתכן שתקבל אחוזים מעטים. אם תגיע עם תיעוד של קושי באחיזה עדינה, של קשיון בבוקר ושל הגבלה בכיפוף הירך שמפריעה לישיבה, היא נותנת לוועדה בדיוק את מה שהסעיפים מודדים.
שני מסלולים בספר הליקויים: סעיף 35 מול סעיפי המפרקים
לאוסטאוארטריטיס יש בספר הליקויים שני "בתים" אפשריים. הראשון הוא סעיף 35(1), שעוסק ב"ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר". הסעיף הזה לא בודק מפרק מסוים, אלא את ההשפעה של המחלה על כושר הפעולה הכללי ועל התנועות[1]:
| סעיף 35(1) – ארטריטיס, כולל ניוונית | אחוזי נכות |
|---|---|
| (א) אין השפעה על כושר הפעולה הכללי ואין הגבלת תנועות | 0% |
| (ב) השפעה קלה על כושר הפעולה הכללי או על התנועות | 10% |
| (ג) השפעה בינונית על כושר הפעולה | 20% |
| (ד) השפעה יותר מבינונית, או הגבלה ניכרת בתנועות | 30% |
| (ה) צורה קשה, קשיון בפרקים הקטנים בלבד | 50% |
| (ו) צורה קשה מאוד, קשיון בפרקים הגדולים, מצב כללי ירוד | 80% |
| (ז) צורה חמורה, ריתוק לכיסא גלגלים או סיבוכים רציניים | 100% |
הבית השני הוא סעיפי המפרקים הספציפיים: סעיף 48 לירך, לברך ולקרסול, הסעיפים של הגפה העליונה לכתף, למרפק ולשורש היד, וסעיפים 43 עד 45 לאצבעות. שם האחוזים נקבעים לפי מדידה של הגבלת התנועה, הקשיון או אי-היציבות בכל מפרק בנפרד.
באיזה מסלול הוועדה בוחרת? כשהשחיקה מפושטת ומשפיעה על התפקוד הכללי, למשל בכמה מפרקים בבת אחת, סעיף 35 מתאים יותר. כשמדובר במפרק אחד או שניים עם הגבלה מדידה, סעיפי המפרקים מדויקים יותר. עם זאת, סעיף 35 לא מוגבל למחלה בכמה מפרקים, והוא יכול לחול גם על מפרק אחד, בעיקר כשההגבלה לא מגיעה לספי הזוויות של סעיפי המפרקים. בחלק מהמקרים ספר הליקויים עצמו מכריע: לגבי שורש היד נקבע במפורש שהגבלה שנגרמה מתהליך ארתרוטי תיקבע לפי סעיף 35[1]. כשהוועדה בוחרת מסלול שמשקף את המצב פחות טוב, זה בסיס לערר.
כפות הידיים והאצבעות
אוסטאוארטריטיס בכפות הידיים פוגעת בעיקר במפרקי האצבעות ובבסיס האגודל. ספר הליקויים מבחין בין קשיון "נוח", שמאפשר תפיסה, ובאגודל מאפשר אחיזה, לבין קשיון "לא נוח", שמונע תפיסה או פתיחה של היד ומפריע לאצבעות הסמוכות. קשיון לא נוח מתומחר כמו קטיעה של האצבע בלי ראש עצם המסרק, כלומר בשיעור גבוה בהרבה[1].
| קשיון נוח (סעיף 44) | אחוזי נכות |
|---|---|
| אגודל | 10% |
| אצבע 2 (אצבע מורה) | 7% |
| אצבע 3, 4 או 5 | 5% |
האחוזים לכל אצבע נראים קטנים, אבל כשהשחיקה פוגעת בכמה אצבעות בשתי הידיים, הם מצטברים. בפגימות מרובות באצבעות, הספר מורה לקבוע את האחוזים אחרי סיכום של כל פגימה ופגימה. זו גם הנקודה שבה סעיף 35 עשוי להיות עדיף: שחיקה בכל מפרקי האצבעות שמשפיעה על התפקוד היומיומי יכולה להתאים להשפעה "בינונית" או "יותר מבינונית" על כושר הפעולה.
לגבי שורש היד, כאמור, הגבלה כתוצאה מארתרוזיס נבחנת לפי סעיף 35. ומה לגבי יד ימין ויד שמאל? בקשיון נוח של אצבעות, ובשורש היד שנבחן לפי סעיף 35, אין הבדל בין הידיים. ההבדל קיים בקשיון לא נוח, שמתומחר כמו קטיעה, ובסעיפים אחרים של הגפה העליונה, שבהם האחוזים ליד ימין גבוהים לרוב מאלה של יד שמאל. בתקנות נפגעי עבודה נקבע (בתקנה 11(ו)) שאצל שמאליים, איטרי יד ימין, המצב מתהפך, ופגיעה ביד שמאל נבדקת לפי המבחנים של יד ימין[1]. אם אתם שמאליים ויש לכם פגיעה שבה זה משנה, ודאו שזה רשום בפרוטוקול.
📌 חשוב לדעת: דלקת שגרונית ודלקת ניוונית הן מחלות שונות, אבל אותו סעיף
סעיף 35(1) חל על ארטריטיס "רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר". כלומר, מבחינת ספר הליקויים, מה שקובע הוא חומרת ההשפעה על התפקוד ולא סוג הדלקת. ההבדל בין המחלות משפיע בעיקר על המסמכים שצריך להביא: בדלקת שגרונית חשובים סיכומי ראומטולוג ובדיקות דם, ובאוסטאוארטריטיס מדידות של טווחי תנועה וסיכומים אורתופדיים.
פרק הירך
אוסטאוארטריטיס של הירך היא אחת הסיבות הנפוצות לכאב ולצליעה בגיל המבוגר. סעיף 48(1) לספר הליקויים קובע את האחוזים לפי סוג ההגבלה, ולא לפי מראה המפרק בצילום[1]:
| פרק הירך – סעיף 48(1) | אחוזי נכות |
|---|---|
| הגבלה ביישור (הגף איבד תנועה בזווית של 0 עד 15 מעלות) | 15% |
| הגבלה בכיפוף שמפריעה לישיבה | 20% |
| הגבלה בהרחקה, בקירוב או בסיבוב של הגף | 20% |
| הגבלה בינונית בכל התנועות | 30% |
| קשיון נוח | 40% |
| קשיון לא נוח | 50% |
שימו לב לניסוח של ההגבלה בכיפוף: היא מזכה ב-20% כשהיא "מפריעה לישיבה". זה בדיוק סוג הפרט שכדאי לתעד ולהגיד בוועדה. מי שלא מסוגל לשבת על כיסא נמוך, להיכנס לרכב בלי לסובב את כל הגוף או לנעול נעליים בישיבה, מתאר הגבלה שהסעיף מכיר בה.
ההבחנה בין "הגבלה בתנועה אחת" לבין "הגבלה בינונית בכל התנועות" שווה 10% לפחות. אוסטאוארטריטיס מתקדמת של הירך פוגעת בדרך כלל בכמה כיווני תנועה, ולא רק באחד, ולכן כדאי שהבדיקה בוועדה תכלול את כל התנועות: כיפוף, יישור, הרחקה, קירוב וסיבובים. בדיקה חלקית מובילה לסעיף נמוך יותר.
ברך, קרסול ועמוד השדרה
בברך, סעיף 48(2) מתמחר בעיקר הגבלה בכיפוף וביישור, אי-יציבות וקשיון. הגבלה בכיפוף מתחילה ב-0% כשהכיפוף אפשרי עד 90 מעלות, ועולה ל-10% כשהוא אפשרי רק עד 45 מעלות ול-30% כשהוא אפשרי רק עד 15 מעלות. הגבלה ביישור הברך מתומחרת גבוה יותר, ומגיעה ל-50% כשהיישור אפשרי רק עד 45 מעלות[1]. שחיקת סחוס בברך, כולל המצב אחרי החלפת ברך, ראויה לדיון נפרד ומפורט.
בקרסול, סעיף 48(3) קובע 10% להגבלה ניכרת בתנועות, 20% לקשיון נוח ו-30% לקשיון לא נוח. שחיקה בקרסול נפוצה פחות מבירך ובברך, אבל היא מופיעה הרבה אחרי שברים ישנים, ואז חשוב לתעד את ההגבלה ולא רק את השבר שהתרפא.
שינויים ניווניים בעמוד השדרה, שבצילומים מופיעים פעמים רבות כ"ספונדילוזיס" או "שינויים דגנרטיביים", נבחנים לפי סעיף 37. בגב התחתון ובצוואר, הגבלת התנועות מזכה ב-10%, 20% או 30% לפי החומרה. כשיש גם לחץ על שורש עצב, ייתכן שייבחן גם הממצא הנוירולוגי, כמוסבר במדריך על פגיעות בעמוד השדרה.
💡 טיפ מקצועי
אם השחיקה בברכיים התפתחה אחרי שנים של עבודה פיזית, כמו ריצוף, גינון או עבודה על הברכיים, ייתכן שיש לכם גם מסלול של נפגעי עבודה, שבו האחוזים שווים כסף כבר מ-9%. כדאי לבדוק את האפשרות של הכרה בשחיקת סחוס כפגיעה בעבודה לפני שמגישים רק תביעת נכות כללית.
איך מצטרפים אחוזים של כמה מפרקים
אוסטאוארטריטיס היא לעיתים קרובות מחלה של כמה מפרקים, ולכן השאלה איך האחוזים מצטרפים חשובה במיוחד. התשובה היא שקלול: הליקוי הגבוה ביותר נלקח במלואו, וכל ליקוי נוסף מחושב רק מתוך מה שנשאר. בדוגמה של ביטוח לאומי, 20% בגב ו-10% ברגל מצטרפים ל-28%[2].
נחזור לתופרת מהדוגמה. נניח שנקבעו לה 20% על הגבלת כיפוף בירך שמפריעה לישיבה, 10% על קשיון בכמה אצבעות ו-10% על הגבלה קלה בגב התחתון. הנכות המשוקללת תהיה 20%, ועוד 10% מתוך 80% (8%), ועוד 10% מתוך 72% (7.2%), כלומר 35.2%. תקנות הנכות הכללית קובעות ששבר באחוז המצטבר מעוגל כלפי מעלה, ולכן התוצאה היא 36%[3]. זה פחות מסף הקצבה, ולכן השאלה אם הירך מתאימה ל"הגבלה בינונית בכל התנועות" (30%) הופכת קריטית.
לצד השקלול, בתקנות נפגעי עבודה, שבהן מופיע ספר הליקויים, נקבעו שתי מגבלות נוספות. תקנה 11(ג) קובעת שכמה פגימות באותו מפרק לא יעלו יחד על האחוזים שנקבעו לקשיון לא נוח של אותו מפרק, וכמה פגימות באותה גפה לא יעלו על האחוזים לקטיעה של אותו חלק. ותקנה 11(ד) קובעת שבהגבלת תנועה של מפרק, לא נספר בנפרד הנזק לשרירים שמפעילים אותו[1]. תקנות הנכות הכללית לא מפנות לתקנה הזו במפורש, אבל ההיגיון שלה, שלא סופרים את אותה פגיעה פעמיים, רלוונטי גם בוועדות הנכות הכללית. "פיצול" של מפרק אחד לכמה סעיפים לא צפוי להעלות את האחוזים מעבר לתקרה.
כדי לבדוק את התמונה לפני הוועדה, אפשר להיעזר במחשבון אחוזי נכות רפואית ולבדוק כמה כל מפרק "תורם" לסך הכולל. לפעמים מתברר שמפרק שנראה שולי הוא זה שיכול לחצות את הסף.
האם אוסטאוארטריטיס לבדה מזכה בקצבה?
כדי לקבל קצבת נכות כללית צריך, במסלול הרגיל, נכות רפואית של 60% לפחות, או 40% לפחות כשיש כמה ליקויים ואחד מהם בשיעור של 25% ומעלה. בנוסף נדרשת ירידה של 50% לפחות בכושר ההשתכרות[4]. באוסטאוארטריטיס, ליקוי של 25% ומעלה מתקבל בעיקר בירך (30% ומעלה בהגבלה בינונית בכל התנועות או בקשיון), בברך עם הגבלה ניכרת, או בסעיף 35 כשההשפעה על התפקוד יותר מבינונית.
במילים אחרות, אוסטאוארטריטיס במפרק גדול אחד יכולה להיות "הליקוי המוביל" שפותח את הסף של 40%, וכל השאר מצטרף אליו. לכן חשוב שהמפרק הקשה ביותר ייבדק ביסודיות, ושהוועדה תשקול גם את סעיף 35 כשהמחלה מפושטת. וכדאי לזכור את דלקת מפרקים שגרונית: מי שסובל ממנה במקביל לשחיקה צריך שהוועדה תבחן את שתי המחלות.
ואם האחוזים שנקבעו לא משקפים את המצב, אפשר להגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים בתוך 60 ימים מיום קבלת ההודעה[5]. ערר טוב באוסטאוארטריטיס מצביע על מפרק מסוים, על סעיף מסוים ועל מדידה שהוועדה לא ביצעה או לא רשמה.
איך מתכוננים לוועדה עם אוסטאוארטריטיס
ההכנה מתחילה ברשימה של כל המפרקים שכואבים או מוגבלים, גם אלה שנראים "פחות חשובים". מבוטחים מגיעים לוועדה עם הברך שמציקה להם יותר מכול, ושוכחים לספר על האגודל שלא מאפשר לפתוח צנצנת או על הכתף שלא עולה מעל הראש. מה שלא נאמר ולא תועד לא נבדק.
✅ מה להביא לוועדה
- סיכומי אורתופד או ראומטולוג עם מדידות של טווחי תנועה בכל מפרק
- צילומים ובדיקות הדמיה, בצירוף פענוח
- סיכומי פיזיותרפיה שמתעדים הגבלה לאורך זמן
- תיעוד של טיפולים: זריקות, משככי כאבים, עזרי הליכה או סדים
- המלצה על ניתוח או על החלפת מפרק, אם ניתנה
- תיאור כתוב של פעולות יומיומיות שנעשו קשות: ישיבה, הליכה, מדרגות, אחיזה
בוועדה עצמה, אל תנסו "להפגין" כוח או גמישות כדי להיראות טוב. בצעו את התנועות עד הנקודה שבה מופיע כאב או הגבלה, ותגידו את זה. הרופאים רושמים את מה שהם רואים, וטווח תנועה שנמדד ביום שבו "התאמצתם" יישאר בפרוטוקול.
ולבסוף, אם אתם עובדים, תעדו גם את ההשפעה על העבודה. תופרת שכבר לא מצליחה להשחיל חוט, מלצרית שלא מחזיקה מגש או מורה שלא יכולה לעמוד שיעור שלם, מתארות בדיוק את סוג המידע שישפיע אחר כך על דרגת אי הכושר.
שאלות נפוצות
כמה אחוזי נכות נותנים על אוסטאוארטריטיס?
זה תלוי במפרק ובתפקוד. לפי סעיף 35, השפעה קלה על התפקוד שווה 10%, בינונית 20% ויותר מבינונית 30%, וצורות קשות יותר מגיעות ל-50% עד 100%. לפי סעיפי המפרקים, למשל, הגבלה בינונית בכל תנועות הירך שווה 30%, וקשיון נוח של אצבע 5% עד 10%.
האם "שינויים ניווניים" בצילום מזכים באחוזי נכות?
לא לבדם. ספר הליקויים קובע אחוזים לפי הגבלת תנועה, קשיון, אי-יציבות והשפעה על התפקוד. צילום שמראה שחיקה במפרק שזז כמעט כרגיל עלול להסתיים ב-0%.
יש הבדל בין דלקת מפרקים שגרונית לניוונית בביטוח לאומי?
שתיהן נבחנות לפי אותו סעיף, 35(1), שחל על ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר. מה שקובע הוא חומרת ההשפעה על התפקוד. ההבדל הוא בעיקר במסמכים שמציגים לוועדה.
אפשר לקבל קצבת נכות רק בגלל אוסטאוארטריטיס?
כן, כשהמחלה קשה מספיק. צריך 40% משוקללים עם ליקוי אחד של 25% לפחות, או 60%, וגם ירידה של 50% לפחות בכושר ההשתכרות. מפרק גדול עם הגבלה ניכרת, כמו הירך, יכול להיות הליקוי המוביל.
מקורות שצוטטו במאמר (5)
- [1] תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 – תקנה 11 והתוספת, פריטים 35, 37, 44 ו-48 – נבו · Source Score: 25
- [2] קביעת אחוז הנכות הרפואית (חישוב משוקלל) – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 22
- [3] תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984 – תקנה 3 – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 26
- [4] תנאי זכאות לקצבת נכות כללית – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 18
- [5] ועדה רפואית לעררים – נכות כללית – המוסד לביטוח לאומי · Source Score: 20
מילון מושגים
דלקת מפרקים ניוונית: שחיקה של הסחוס במפרק, שגורמת לכאב, לנוקשות ולהגבלה בתנועה.
מפרק שאיבד את התנועה אבל קפא בתנוחה שמאפשרת תפקוד, למשל תפיסה באצבעות.
מפרק שקפא בתנוחה שמפריעה לתפקוד. מתומחר גבוה יותר, ובאצבעות כמו קטיעה.
מדידה במעלות של כמה מפרק מתכופף, מתיישר או מסתובב. הבסיס לרוב סעיפי המפרקים.
שמאלי. לפי תקנות נפגעי עבודה, פגיעה ביד שמאל שלו נבדקת לפי המבחנים של יד ימין, בסעיפים שבהם יש הבדל בין הידיים.
שיטת החישוב שבה הליקוי הגבוה נלקח במלואו וכל ליקוי נוסף מחושב מתוך האחוזים שנותרו.
המאמר עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026 ומשקף את המצב המשפטי הנוכחי. המידע המובא אינו ייעוץ משפטי.
שחיקה בכמה מפרקים ואחוזים שלא משקפים את המצב?
נבדוק כל מפרק מול הסעיף הנכון ונראה אם אפשר לחצות את הסף. ייעוץ ראשוני ללא עלות: 077-804-3590
