מחלת מקצוע היא פגיעה רפואית שהתפתחה אצל עובד (שכיר או עצמאי) עקב חשיפה מתמשכת לתנאי עבודה לקויים או לחומרים מסוכנים המפורטים בתקנות הביטוח הלאומי. מי שהוכר כנפגע מחלת מקצוע זכאי לסל פיצויים נרחב הכולל: דמי פגיעה עבור ימי היעדרות (עד 90 יום), מענקים חד-פעמיים בגין נכות (9%-19%), או קצבת נכות חודשית קבועה לכל החיים (מ-20% נכות ומעלה), לצד מימון מלא של טיפולים רפואיים ושיקום מקצועי.
צפו בסרטון בו אנחנו מסבירות על הנושא של מחלות מקצוע:
עיקרי הדברים
- מהי מחלת מקצוע: מחלה שנגרמה עקב תנאי העבודה, והמופיעה ברשימה שבתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי.
- המשמעות: מחלת מקצוע שהוכרה נחשבת פגיעה בעבודה — ומכאן נפתחת הדרך לדמי פגיעה ולנכות מעבודה.
- דמי פגיעה: 75% מההכנסה (עד לתקרה שבחוק), עבור תקופת אי-הכושר ולכל היותר 91 ימים.
- אחוזי נכות: עד 8% — אין תשלום; 9%–19% — מענק חד-פעמי; 20% ומעלה — קצבה חודשית קבועה.
- מועד ההגשה: תביעה לדמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום הפגיעה.
- מחלה שאינה ברשימה: עשויה בכל זאת להיות מוכרת בדרך של מיקרוטראומה.
- נדחיתם? קיימים מסלולי ערר וערעור, והמועדים בהם קצרים — אין לפספס אותם.
מהי מחלת מקצוע?
מחלת מקצוע על פי הגדרת הביטוח הלאומי הינה מחלה שנגרמה לעובד שכיר או עצמאי באופן ישיר כתוצאה מעבודתו ולאור חשיפה לחומרים מזיקים או לתנאי עבודה סביבתיים לקויים. עד כה הכיר המוסד לביטוח לאומי ב – 40 מחלות שבגינן ניתן להגיש תביעה ולקבל קצבת מחלת מקצוע, הנפוצות ביניהן הן מחלת הסרטן, מחלות ריאות, מחלות עור, מחלות פרקים ועוד.
מה ההבדל בין מחלת מקצוע, תאונת עבודה ומיקרוטראומה?
כדי לממש את הזכויות, אנחנו עושות סדר בהגדרות המשפטיות כפי שהן מופיעות בחוק הביטוח הלאומי לפי סעיף 79:
בחוק זה, במבוטח –
"פגיעה בעבודה" – תאונת עבודה או מחלת מקצוע;
"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד
עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;
"מחלת מקצוע" – מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה
קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח
ידו.
- תאונת עבודה: אירוע פתאומי וחד-פעמי (למשל: נפילה מסולם או תאונת דרכים בדרך לעבודה).
- מחלת מקצוע: רשימה "סגורה" של מחלות המוגדרות בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה). הרשימה כוללת פגיעות כגון חשיפה לאסבסט, רעש מזיק, חומרים כימיים ועוד.
- מיקרוטראומה: דוקטרינה משפטית שפיתחו בתי הדין לעבודה עבור מחלות שאינן ברשימה הרשמית. מדובר בנזק מצטבר מרצף של פעולות קטנות וזהות (כמו "טפטוף מים על סלע"). דוגמה נפוצה היא דלקות בכתפיים אצל סבלים או תסמונת התעלה הקרפלית אצל קלדניות וטכנאי שיניים.
מהן סוגי מחלות מקצוע המופיעות בתקנות הביטוח הלאומי?
רשימת מחלות מקצוע, מונה מספר סוגי מחלות מקצוע:
- מחלות הנגרמות לעובד על ידי הרעלה לאחר חשיפה ממושכת או מגע ממושך עם חומרים מסוכנים.
- מחלות הנובעות מקרינה, כימיקלים או חומצות.
- מחלות הנגרמות עקב גורמים פיזיקאליים או מכניים.
- מחלות הנגרמות על ידי גורמים ביולוגיים.
- מחלות הנובעות מאבק צמחי.
מחלות מקצוע בעידן החדש
עולם העבודה ההיברידי והדיגיטלי יצר פגיעות חדשות שהביטוח הלאומי ובתי הדין נאלצים להתמודד איתן. אנחנו במשרדנו עוקבות מקרוב אחרי ההתפתחויות הללו:
פגיעות עבודה מרחוק ועבודה היברידית
מאז המעבר המסיבי לעבודה מהבית, חלה עליה בתביעות על פגיעות ארגונומיות (כמו פריצות דיסק ובעיות בשורש כף היד) שנגרמו עקב סביבת עבודה לא מותאמת בבית. לפי הנחיות מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית, מעסיקים מחויבים לדאוג לבטיחות העובד גם מחוץ למשרד, ופגיעה כזו עשויה להיות מוכרת כמיקרוטראומה.
שחיקה נפשית ופוסט-טראומה תעסוקתית
בעקבות המצב הביטחוני המתמשך והלחץ האינטנסיבי בשוק העבודה, בתי הדין לעבודה נוטים לאשר יותר תביעות על רקע נפשי. פגיעה כזו דורשת הוכחה של "אירוע חריג" או רצף אירועים מלחיצים במיוחד בעבודה שהובילו להתפרצות של חרדה או דיכאון קליני.
רשימת מחלות המקצוע השכיחות ביותר
רשימת מחלות המקצוע המחייבת מופיעה בתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), והיא בנויה משני חלקים: חלק א׳ — מחלות הנגרמות מהרעלה ומחשיפה לחומרים, וחלק ב׳ — מחלות פיזיקליות, זיהומיות ומחלות ריאה. אלה השכיחות שאנחנו פוגשות במשרדנו:
- הרעלות מחשיפה לחומרים: הקטגוריה הגדולה ביותר בתקנות — 26 חומרים, ובהם עופרת, כספית, ארסן, כרום, מנגן, קדמיום, בנזן, מתנול, זרחנים אורגניים ופחמימנים פוליציקליים ארומטיים. ההגדרה שבתוספת מרחיבה מאוד: היא כוללת הרעלה חריפה או כרונית, וכן כל מחלה או סיבוך שנגרמו מהחשיפה — כך שאין דרישה לחשיפה ממושכת ואין צורך שהאבחנה תיקרא "הרעלה".
- פגיעות שמיעה וטינטון: נזק לאוזן הפנימית מחשיפה לרעש. התקנות דורשות עבודה ממושכת ברעש ממוצע ומשוקלל של 85 דציבל לפחות. בנוסף מציב סעיף 84א לחוק תנאים מצטברים: חשיפה לרעש מזיק, ירידה של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים, והגשת התביעה תוך 12 חודשים מהמועד המוקדם מבין תיעוד הליקוי לראשונה ברשומה הרפואית או המועד שבו לדעת הוועדה החלה הירידה. לטינטון נדרשים תנאים נוספים: ירידה של 25 דציבל לפחות בתדירויות 3000 ו-4000 מחזורים בשנייה, תיעוד ברשומה הרפואית לפני שהופסקה העבודה ברעש מזיק, ופניות חוזרות ונשנות לטיפול.
- מחלות נשימה וריאות: סיליקוזיס מחשיפה לאבק סיליקטים, אסבסטוזיס ומזותליומה מחשיפה לסיבי אסבסט, טלקוזיס, ביסינוזיס (אבק כותנה, פשתן או יוטה — בתנאי שתיים שנות עבודה לפחות), מחלת המתכות הקשות ו"ריאות חקלאים" מחשיפה לקש או ירקות מעופשים.
- מחלות עור (דרמטיטיס): מחלות עור הנגרמות על ידי אבק, נוזלים, מוצקים או גזים, בעבודה בחומרים העשויים לגרום למחלות עור — ובכלל זה חומרי ניקוי וכימיקלים תעשייתיים.
- מחלות שלד-שריר מעבודה במכשירים רוטטים: מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים, הנגרמות מעבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים.
- מחלות סרטן תעסוקתיות: התקנות מכירות בסרטן הריאה ובסרטן הלרינקס לאחר חשיפה לסיבי אסבסט של 10 שנים לפחות לפני אבחון המחלה (בסרטן הלרינקס נדרשת גם עדות לחשיפה בצילומי חזה), וכן במחלות קרינה לעובדי רנטגן ולעובדים הבאים במגע עם חומרים רדיואקטיביים.
- ירוד (קטרקט): מחשיפה ישירה לקרינת חום — בריתוך, בהתכת מתכות, בייצור מלט, זכוכית ואמייל ובמאפיות — או מחשיפה לקרינה מייננת ובלתי מייננת. בנוסף מוכר כיב ממאיר של קרנית העין אצל עובדים הבאים במגע עם שמני חיתוך, שמנים מינרליים, זפת או פיח.
- דלקת גידים בכף היד או במרפק: דלקת של גידים ותיקיהם, או דלקת בכף היד או במרפק במקומות חיבור שרירים לעצמות — בעבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות החוזרות ונשנות ברציפות.
- "מחלת החפרים": שבר הזיזים בחוליה הצווארית השביעית או בחוליה הגבית הראשונה, בעבודות המחייבות פעולות רבות וחוזרות של הרמת משאות תוך כיפוף עמוד השדרה.
- בורסיטיס של הברך: בתהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת.
- שיתוק עצבים פריפריים: הנגרם מלחץ ממושך על העצב. זהו הפרט שבמסגרתו נבחנת לא פעם תסמונת התעלה הקרפלית.
- מחלות זיהומיות תעסוקתיות: שחפת לעובדי בתי חולים, מרפאות ומוסדות שבהם טופלו חולי שחפת; דלקת כבד נגיפית מסוג B או NON-A/NON-B במגע עם חולים והפרשותיהם; צפדת (טטנוס) בחקלאות, בגננות ובטיפול בבעלי חיים; מחלה הנגרמת ממיקרו-אורגניזם ממקור שאינו אדם — הפרט הרחב שמכסה ברוצלוזיס וזיהומים זואונוטיים נוספים; וכן שיתוק ילדים, מחלות צוללנים ומחלות מחשיפה לנסורת עץ.
ומה עם מחלה שאינה מופיעה ברשימה? חלק מהפגיעות השכיחות שאנחנו מטפלות בהן — כמו שחיקת סחוס בברכיים, קרע במניסקוס או קרע בגידי מסובבי הכתף — אינן נקובות בשמן בתוספת השנייה. במקרים אלה ההכרה נעשית בדרך כלל במסלול המיקרוטראומה, שפותח בפסיקת בתי הדין לעבודה ומבוסס על הצטברות פגיעות זעירות חוזרות. חשוב לדעת שהמסלול הזה תובעני יותר בהוכחה ודורש תיעוד מדויק של התנועה החוזרת, של תדירותה ושל משך החשיפה.
איך מגישים תביעה בגין מחלת מקצוע?
אם חלית במחלה עקב עבודתך או עיסוקך, יש לך אפשרות לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת הכרה כפגיעה בעבודה ובהמשך לקבלת מענק או גמלה וכן הטבות נוספות ומומלץ להגישה, עד שנה ממועד גילוי המחלה. כדאי להתייעץ עם עו"ד לענייני תביעות ביטוח לאומי, כדי להגדיל את הסיכויים להצלחת התביעה תוך השגת פיצויים מקסימליים.
תמיד כדאי להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות מול הביטוח הלאומי, שכן טעויות במילוי הטפסים או חוסר בראיות יכולות לעכב או לשלול את הפיצוי.
לדוגמה, במקרה של עיכובים בהגשת המסמכים הנכונים, הסיכוי לזכאות עשוי להיפגע בצורה משמעותית.
מהם התנאים להכרה במחלת מקצוע?
חשוב לדעת ולהבין – עצם קיומה של מחלת מקצוע, אינה מעניקה הכרה באופן אוטומטי ועל מנת לזכות בהכרה כפגיעה בעבודה, עליך להוכיח התקיימות של שלושה תנאים:
- המחלה הנה אחת מהמחלות המופיעות ברשימת המחלות בתקנות הביטוח הלאומי.
- המחלה התפרצה בזמן שמחלת המקצוע כבר הייתה מחלה מוכרת ורשומה על פי תקנות הביטוח הלאומי. במידה ומחלת המקצוע התפרצה לפני שהמחלה פורסמה בספר התקנות, היא לא תוכר כמחלת מקצוע.
- קיים קשר סיבתי ישיר בין העבודה למחלה.
מהן הזכויות הניתנות למי שהוכר בחולה במחלת מקצוע?
עובדים שחלו במחלת מקצוע זכאים למגוון הטבות מהביטוח הלאומי, כגון:
- דמי פגיעה המהווים תשלום עבור ימי העבודה שאבדו עקב המחלה.
- קצבת נכות חודשית במידה ונוצרה לעובד נכות כתוצאה ממחלת המקצוע.
- החזר הוצאות רפואיות עבור טיפולים רפואיים הקשורים במחלה.
- הטבות נוספות בהתאם לחומרת הנכות ולנסיבות האישיות.
מועדים וטפסים — מה להגיש ומתי
מניסיוננו, תביעות מבוססות נדחות לא פעם לא בגלל המחלה עצמה אלא בגלל מועד שהוחמץ או טופס שהוגש חלקי. אלה הדברים שאנחנו מקפידות עליהם מהיום הראשון:
- טופס בל/202 — התביעה להכרה במחלת מקצוע או בליקוי רפואי כתוצאה מתנאי העבודה. ריכזנו מדריך מלא למילוי טופס בל/202 והורדתו, כולל המסמכים שחובה לצרף.
- 12 חודשים מיום הפגיעה — זהו המועד להגשת תביעה לדמי פגיעה. מומלץ להגיש מוקדם ככל האפשר, כדי לשמור על רצף התיעוד הרפואי ועל הקשר הסיבתי בין המחלה לעבודה.
- תיעוד רפואי רצוף — תיקים רפואיים, בדיקות ואבחנות לאורך זמן. הוועדה מתרשמת בראש ובראשונה ממה שמתועד בכתב.
- תיאור מדויק של תנאי העבודה — משך החשיפה, החומרים או התנועות החוזרות, והיקף המשרה. זהו ליבה של הוכחת הקשר הסיבתי.
התביעה נדחתה? אלה מסלולי הערר והערעור
דחייה אינה סוף הדרך, אבל היא מפעילה שעון. חשוב לזהות נכון על מה בדיוק מערערים, מפני שלכל מסלול מועד משלו:
- דחיית ההכרה בפגיעה — הערעור מוגש לבית הדין האזורי לעבודה, עד 12 חודשים, ובמסגרתו ממונה מומחה רפואי מטעם בית הדין.
- ערר על אחוזי הנכות — לוועדה הרפואית לעררים, תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
- ערעור על החלטת ועדת העררים — לבית הדין לעבודה, בשאלה משפטית בלבד, תוך 60 ימים.
בלבול בין המסלולים עלול להביא להחמצת מועד ולאובדן זכות הערעור. הרחבנו על כך במדריך ערעור על דחיית תביעת מחלת מקצוע.
מדוע מומלץ לפנות לייצוג על ידי עורך דין מחלת מקצוע?
אופן הגשת התביעה להכרה במחלת מקצוע, ניסוח העובדות והטענות וצירוף המסמכים הרלוונטיים, הוא מהותי ביותר והוכחת הקשר הסיבתי בין המחלה למקום העבודה, היא משימה לא פשוטה, המצריכה התייעצות וחוות דעת של אנשי מקצוע ומומחים. לאחר מכן, התהליך כולל הופעה בוועדות רפואיות של ביטוח לאומי והתנהלות מול ביטוח הלאומי ולפיכך, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין ביטוח לאומי, בעל ניסיון מוכח והבקיא בחוק הביטוח הלאומי ובתקנות הביטוח הלאומי.
מהם הפיצויים להם זכאי מי שהוכר כנפגע ממחלת מקצוע?
במידה והביטוח הלאומי מכיר במחלתו של העובד כמחלת מקצוע, הוא עשוי להיות זכאי לסוגים שונים של פיצויים:
- דמי פגיעה: פיצוי על אובדן הכנסה עד 90 ימים. התקרה היומית המעודכנת היא 1,314.25 ש"ח.
- קצבת נכות: במקרה שבו המחלה גרמה לנכות חלקית או מלאה, העובד עשוי להיות זכאי לקבל קצבת נכות קבועה או זמנית, בהתאם להחלטת הוועדה הרפואית.
- מענק חד פעמי: אם נגרם לעובד נזק בריאותי מסוים אך הוא אינו זכאי לקצבת נכות, ייתכן ויוענק לו מענק חד פעמי כפיצוי.
| סוג פיצוי | פרטים |
|---|---|
| דמי פגיעה | פיצוי על אובדן הכנסה עד 90 ימים. התקרה היומית המעודכנת היא 1,314.25 ש"ח. |
| קצבת נכות | תשלום קבוע או זמני במקרים של נכות חלקית/מלאה |
| מענק חד פעמי | תשלום חד פעמי לנפגעים שאינם זכאים לקצבת נכות |
לאחרונה טיפלנו בתיק של לקוח שעבד במפעל כימיקלים בתפקיד מפעיל מתקן. במהלך השנים, הלקוח פיתח אלרגיה קשה בכפות ידיו לגומי שבכפפות שאיתן עבד על בסיס יומי. האלרגיה התפתחה למחלת עור חמורה, שגרמה לו לקשיים ניכרים בעבודתו ובחייו האישיים.
הגשנו תביעה לביטוח הלאומי להכרה במחלת העור כמחלת מקצוע. במסגרת התביעה, ריכזנו את כל החומר הרלוונטי, כולל מסמכים רפואיים ותעסוקתיים שהוכיחו את הקשר הישיר בין החשיפה לגומי בעבודה לבין התפתחות המחלה. בנוסף, הלקוח והמעביד נדרשו למלא שאלונים שהוכיחו את התנאים התעסוקתיים המיוחדים שבהם עבד הלקוח.
לאחר בחינת כל החומרים, הביטוח הלאומי הכיר בתביעה. בעקבות סבב של ועדות רפואיות, נקבעה ללקוח נכות צמיתה בשיעור 20%. כתוצאה מכך, הלקוח קיבל פיצוי חד פעמי רטרואקטיבי בסכום של 142,634 ש"ח, וכן קצבה חודשית מתמשכת. לקריאה מלאה >>>
חדיד - הלד
- תביעות ביטוח לאומי
- תביעות ביטוח
- אובדן כושר עבודה
- תביעות סיעוד
- תביעות נזקי גוף
