הולך רגל שנפגע מרכב הוא נפגע תאונת דרכים לכל דבר, וזכאי לפיצוי מלא על נזקי הגוף שלו מביטוח החובה של הרכב שפגע בו. זה נכון גם כשהוא חצה באדום, גם כשלא חצה במעבר חצייה, וגם כשהנהג נעלם מהמקום. החוק בישראל לא שואל מי אשם, אלא רק אם רכב מנועי היה מעורב בפגיעה.
הנתונים מראים כמה הנושא רחב. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2024 נהרגו בכבישים 120 הולכי רגל ונפגעו 2,339. בני 65 ומעלה היו 27.1% מהולכי הרגל שנפגעו, כמעט פי שניים מחלקם באוכלוסייה. ויותר ממחצית מהולכי הרגל שנהרגו בזמן חציית כביש נהרגו דווקא במעבר חצייה.
אנחנו, עו״ד רחל חדיד ועו״ד עינב הלד, מלוות הולכי רגל שנפגעו ובני משפחותיהם, מול חברות הביטוח, מול קרנית ומול ביטוח לאומי. ריכזנו כאן את השאלות שאנחנו שומעות הכי הרבה, עם התשובות לפי החוק.
חציתי באדום. מגיע לי פיצוי?
כן. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע שהאחריות לנזקי גוף היא מוחלטת ומלאה, ושאין נפקא מינה אם היה אשם, כולל אשם תורם של הנפגע עצמו. הולך רגל שחצה באדום, שחצה באמצע הכביש, שירד פתאום מהמדרכה או שהיה שיכור, זכאי לפיצוי בלי הפחתה בגלל ההתנהגות שלו.
זו אחת הנקודות שבהן נפגעים מוותרים על כסף בלי סיבה. אנשים מתביישים, או משוכנעים שאין להם על מה לתבוע. החריג היחיד בהקשר הזה הוא מי שגרם לתאונה בכוונה, למשל מי שקפץ מול רכב כדי לפגוע בעצמו. במקרה כזה הנפגע עצמו לא זכאי, אבל התלויים בו עדיין עשויים להיות זכאים.
את מי תובעים?
התשובה תלויה במספר כלי הרכב ובשאלה אם הם ידועים ומבוטחים:
| המצב | ממי מקבלים פיצוי |
|---|---|
| רכב אחד פגע בהולך הרגל | ביטוח החובה של הרכב הפוגע |
| שני כלי רכב או יותר היו מעורבים | כל אחד מהם, על מלוא הפיצוי. הם מתחלקים ביניהם בחלקים שווים |
| הנהג ברח ולא זוהה | קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים |
| לרכב הפוגע לא היה ביטוח, או שחברת הביטוח בפירוק | קרנית |
| קורקינט או אופניים חשמליים פגעו בהולך הרגל | לא לפי חוק הפיצויים. תביעת נזיקין נגד הרוכב, שבה צריך להוכיח רשלנות |
השורה של שני כלי הרכב חשובה. לפי סעיף 3(ב) לחוק, כשהולך רגל נפגע בתאונה שבה מעורבים כמה רכבים, הנהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד. כלומר, אפשר לגבות את מלוא הפיצוי מאחד מהם, והם יתחשבנו ביניהם אחר כך. אתם לא צריכים לחכות שהם יחליטו מי אשם.
דוגמה: הולכת רגל חוצה כביש, רכב אחד בולם ונעצר, ורכב שבא מאחוריו פוגע ברכב הראשון ודוחף אותו לעברה. שני הרכבים מעורבים, ושני הנהגים חייבים כלפיה יחד ולחוד. היא יכולה להגיש את התביעה לאחת מחברות הביטוח ולגבות ממנה את הפיצוי המלא, והחברות יתחלקו ביניהן אחר כך. היא לא צריכה להכריע מי מהנהגים אשם, וגם לא לחכות שהם יסגרו את זה ביניהם.
פגע וברח: מה עושים כשהנהג נעלם
תאונת פגע וברח היא אחד המצבים הקשים ביותר להולך רגל: מעבר לפגיעה עצמה, יש תחושה שאין מול מי לעמוד. אבל החוק דאג למקרה הזה. כשהנהג לא זוהה, הפיצוי מגיע מקרנית, באותו היקף שהיה מגיע מחברת ביטוח. כמה דברים חשובים לדעת:
- דיווח למשטרה בהקדם הוא הראיה המרכזית שהתאונה קרתה כמו שתיארתם. פגע וברח היא גם עבירה, והנפגע נחשב נפגע עבירה.
- קרנית בודקת כל תביעה, ולעיתים שולחת חוקר. לפי מערכת הכללים שלה, היא צריכה להודיע תוך 30 יום אם היא מכירה בזכאות, או להאריך את הבירור בהודעה בכתב.
- פנייה לקרנית לא עוצרת את ההתיישנות. רק תביעה בבית המשפט עוצרת את מרוץ שבע השנים.
- אם הנהג אותר אחר כך, התביעה עוברת לחברת הביטוח של הרכב שלו.
הרכב בכלל לא נגע בי
לפעמים הולך רגל נופל כשהוא קופץ הצידה מפני רכב שהופיע פתאום, בלי שהרכב נגע בו. האם זו תאונת דרכים? החוק דורש מגע רק כדי לקבוע איך מתחלקת האחריות בין כמה נהגים. לעצם הזכאות לא נקבעה בחוק דרישה למגע פיזי. אבל צריך להראות קשר ממשי בין הרכב לבין הפגיעה, ולא כל נפילה ליד כביש היא תאונת דרכים. המקרים האלה נבחנים לגופם, ובהם עדויות, מצלמות ותיעוד מהמקום מכריעים.
ולהבדיל: נפילה בגלל מדרכה שבורה, בור בכביש או מכסה ביוב פתוח היא לא תאונת דרכים, גם אם קרתה ליד הכביש. שם המסלול הוא תביעת נזיקין נגד העירייה, שבה צריך להוכיח רשלנות.
נפגעתי בחניון, במדרכה או ממכונית שנסעה לאחור
חוק הפיצויים לא מוגבל לכביש. הוא חל על כל פגיעה שנגרמה משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, וההגדרה של שימוש כוללת נסיעה, כניסה לרכב וירידה ממנו, ואפילו הידרדרות של רכב שחנה. לכן הולך רגל שרכב פגע בו בחניון של קניון, ברחבה של בניין או כשרכב נסע לאחור מחנייה, הוא נפגע תאונת דרכים לכל דבר. הוא תובע את ביטוח החובה של הרכב, בלי להוכיח אשמה. מה שלא נכלל הוא נפילה שנגרמה בגלל המקום עצמו, כמו מדרכה שבורה, ולא בגלל רכב.
מה מגיע להולך רגל שנפגע?
הפיצוי מחושב כמו בכל תביעה לפי חוק הפיצויים, לפי ראשי הנזק שהוכחו: הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, כאב וסבל לפי נוסחה שקבועה בתקנות, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרה של אחרים בבית ובטיפול האישי, ובפגיעות קשות גם התאמות דיור וניידות. אצל הולכי רגל, שנפגעים בלי שום מיגון, הפגיעות קשות יותר בממוצע: שברים ברגליים ובאגן, פגיעות ראש ופגיעות בעמוד השדרה. לכן רכיבי העזרה והשיקום תופסים לעיתים קרובות חלק גדול מהפיצוי.
| ראש נזק | מה הוא כולל אצל הולכי רגל |
|---|---|
| הפסד השתכרות | השכר שאבד בתקופת ההחלמה, והפגיעה ביכולת להשתכר בעתיד |
| כאב וסבל | לפי נוסחה בתקנות: אחוזי הנכות, ימי האשפוז והגיל |
| עזרת צד שלישי | עזרה בבית ובטיפול האישי, גם כשבני המשפחה נותנים אותה |
| הוצאות רפואיות ונסיעות | טיפולים, תרופות ונסיעות שלא מכוסים בסל הבריאות |
| ניידות ודיור | בפגיעות קשות ברגליים: התאמות בבית, כיסא גלגלים, נסיעות במונית |
את רוב הסכום קובעים אחוזי הנכות, ואותם קובע בדרך כלל מומחה רפואי שבית המשפט ממנה. התיעוד הרפואי שמגיע אליו הוא כמעט כל מה שהוא רואה מלבד הבדיקה עצמה. כאן ליווי של עורך דין נזקי גוף מהשבוע הראשון משנה את התוצאה: מה נבדק, מה תועד, ואילו שאלות שואלים את המומחה כשחוות הדעת מחמיצה פגיעה.
כשהנפגע הוא ילד
ילדים הם חלק משמעותי מהולכי הרגל שנפגעים. לגביהם יש הבדל חשוב במועדים: תביעה לפי חוק הפיצויים מתיישנת 7 שנים מיום התאונה, אבל לפי חוק ההתיישנות לא סופרים את התקופה שבה הנפגע עדיין לא בן 18. בפועל, ילד שנפגע יכול לתבוע עד גיל 25.
זה לא אומר שכדאי לחכות. אצל ילדים יש יתרון לתעד כבר עכשיו את ההשפעה על הלימודים, על הפעילות ועל ההתפתחות, כי שנים אחר כך יהיה קשה מאוד לשחזר אותה. וחשוב לזכור שהזמן שעובר לא עוצר את המועדים הקצרים יותר של ביטוח לאומי.
כשהנפגע מבוגר
כמעט אחד מכל ארבעה הולכי רגל שנפגעים הוא בן 65 ומעלה. אצל מבוגרים, פגיעה שנראית "רק שבר" יכולה לגרור ירידה ממושכת בתפקוד ותלות באחרים. בתביעה לפי חוק הפיצויים, רכיב העזרה של אחרים ורכיב הסיעוד הופכים לעיתים קרובות לעיקר הפיצוי. במקביל, כשהתלות בעזרה נמשכת, ייתכן שקמה זכאות לגמלת סיעוד בעקבות תאונה. כשבני המשפחה הם שמטפלים, חשוב לתעד את העזרה הזו מההתחלה. היא שווה כסף בתביעה, גם כשלא שולם עליה לאף אחד.
נפגעתם בדרך לעבודה
הולך רגל שנפגע מרכב בדרך מהבית לעבודה או בחזרה, בלי שעצר בדרך לעניין פרטי, נחשב גם נפגע עבודה. במקרה כזה ביטוח לאומי משלם דמי פגיעה, ואם נשארה נכות גם מענק או קצבה, והפיצוי מחברת הביטוח מתחשב בתשלומים האלה. הפירוט נמצא במדריך תאונת דרכים בדרך לעבודה. כשהתאונה אינה בדרך לעבודה ונשארה מגבלה קבועה, אפשר לבדוק זכאות לקצבת נכות כללית.
איך נראה התהליך, ובכמה זמן
תביעה של הולך רגל מתחילה בדרך כלל בפנייה לחברת הביטוח של הרכב, עם המסמכים הרפואיים. כשאין הסכמה על הסכום, מגישים תביעה לבית המשפט, ושם ממנים מומחה רפואי שקובע את אחוזי הנכות. רוב התיקים מסתיימים בפשרה אחרי חוות הדעת של המומחה, ומיעוטם מגיעים לפסק דין.
- לא חייבים לחכות לסוף. כשההליך צפוי להימשך, אפשר לדרוש תשלום תכוף על חשבון הפיצוי, להוצאות רפואיות ולמחיה.
- הנכות נקבעת כשהמצב התייצב. לכן לא כדאי למהר לסגור תיק כשעוד לא ברור מה תהיה הנכות לצמיתות.
מה לעשות בימים הראשונים
אחרי פגיעה, הכי חשוב הוא הטיפול הרפואי. כשאפשר, אנחנו ממליצות לדאוג במקביל לכמה דברים פשוטים שקשה מאוד לשחזר אחר כך:
- מספר הרכב ופרטי הנהג, ואם אפשר גם פרטי ביטוח החובה. בפגע וברח – כל פרט, אפילו חלקי.
- עדים ומצלמות. מצלמות של חנויות ושל העירייה נמחקות תוך ימים.
- דיווח למשטרה, במיוחד כשהנהג ברח.
- תיעוד רפואי מלא, שבו כתוב שמדובר בפגיעה מרכב.
- לא לחתום על שום מסמך שחברת הביטוח שולחת, לפני שמבינים מה הוא אומר.
הרבה הולכי רגל פונים אלינו רק אחרי חודשים, כשחברת הביטוח כבר הציעה סכום נמוך. בשלב הזה עדיין אפשר לעשות הרבה, אבל חלק מהראיות כבר אבדו. לכן כדאי לפנות לעורך דין תאונת דרכים בשבועות הראשונים, גם אם עוד מוקדם לדבר על סכומים.
אם אתם מחפשים עורך דין ביטוח לאומי שמבין גם בתאונות דרכים, זה בדיוק השילוב שלנו. אנחנו מנהלות בעצמנו את התביעה מול חברת הביטוח או מול קרנית, ובמקביל את התביעות בביטוח לאומי. נפגעתם כהולכי רגל, או שאדם קרוב אליכם נפגע? השאירו פרטים ונחזור אליכם לשיחת בדיקה. נגיד לכם בכנות מה מגיע לכם ומאיפה, ואם תחליטו לתבוע – אנחנו נייצג אתכם.
שאלות נפוצות
1הולך רגל שנפגע מרכב – ממי מקבלים פיצוי?
מביטוח החובה של הרכב שפגע בו. כשמעורבים כמה רכבים, אפשר לגבות את מלוא הפיצוי מכל אחד מהם. כשהנהג ברח או שלרכב לא היה ביטוח, הפיצוי מגיע מקרנית.
2חציתי שלא במעבר חצייה. הפיצוי יקטן?
לא. לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים האחריות מוחלטת, ואשמת הנפגע לא מפחיתה את הפיצוי. החריג הוא מי שגרם לתאונה בכוונה.
3קורקינט חשמלי פגע בי. זו תאונת דרכים?
לפי הפסיקה, קורקינט ואופניים חשמליים אינם רכב מנועי לפי חוק הפיצויים. לכן התביעה היא תביעת נזיקין נגד הרוכב, שבה צריך להוכיח שהוא התרשל.
4הבן שלי נפגע כהולך רגל. עד מתי אפשר לתבוע?
תביעה לפי חוק הפיצויים מתיישנת 7 שנים מיום התאונה, אבל אצל קטין לא סופרים את התקופה שעד גיל 18. בפועל אפשר לתבוע עד גיל 25. מומלץ לתעד את ההשפעה של הפגיעה כבר עכשיו.
5נפגעתי מרכב בחניון. זו תאונת דרכים?
כן. חוק הפיצויים לא מוגבל לכביש, והוא חל על כל פגיעה משימוש ברכב מנועי, כולל נסיעה לאחור מחנייה. התביעה מוגשת לביטוח החובה של הרכב, בלי צורך להוכיח אשמה.
6הנהג ברח. האם יש לי בכלל את מי לתבוע?
כן. כשהנהג לא זוהה, או שלרכב לא היה ביטוח, הפיצוי מגיע מקרנית, באותו היקף שהיה מגיע מחברת ביטוח. חשוב לדווח למשטרה בהקדם, ולזכור שפנייה לקרנית לא עוצרת את ההתיישנות.
7מי מייצג אותי בתביעה של הולך רגל?
אנחנו, עו״ד רחל חדיד ועו״ד עינב הלד, מייצגות באופן אישי הולכי רגל שנפגעו. אנחנו מגישות את התביעה בשמכם לחברת הביטוח או לקרנית, ומטפלות במקביל בתביעות בביטוח לאומי.
חדיד - הלד
- תביעות ביטוח לאומי
- תביעות ביטוח
- אובדן כושר עבודה
- תביעות סיעוד
- תביעות נזקי גוף
