חיילים וחיילות רבים משרתים בבסיסי צה"ל ברחבי הארץ ומסיימים את השירות הצבאי כשהם בריאים בגופם ובנפשם. לעומתם, יש חיילים וחיילות שעוד במהלך שירותם הצבאי חווים פציעה בצבא, נפשית או גופנית, המשפיעה על חייהם הן בעתיד הקרוב והן בעתיד הרחוק.
עבורם, תביעה נגד משרד הביטחון מהווה דרך להשלמה עם ההחמרה במצבם הבריאותי ומתן הסעד הממוני מקל, ולו במעט, על התנהלותם ביום יום. במאמר זה נבחן מה צריך לעשות מי שחווה פציעה בצבא ואיך עורך דין המתמחה בתביעות משרד הביטחון יכול להוות לעזר רב.
מה ההבדל בין עורך דין צבאי ובין עורך דין תביעות משרד הביטחון?
לפני שנצלול לעומקם של הדברים חשוב שנבחין בין עורך דין המתמחה בתביעות משרד הביטחון ובין עורך דין צבאי.
בעוד שעורך דין תביעות משרד הביטחון מתמחה בהגשת תביעות נכות נגד הצבא, עורך דין צבאי מתמחה במתן ייעוץ וייצוג בגין עברות פליליות הנידונות בפני המשטרה הצבאית או בפני בית הדין הצבאי.
מי יכול לתבוע בגין פציעה בצבא?
מלבד חיילים וחיילות המשרתים בשירות צבאי סדיר, קבע או מילואים יכול גם אדם המשתייך לאחת מקבוצות אלה לתבוע את הצבא בגין פציעה:
- חברי משמר הכנסת
- עובדי שירות בתי הסוהר
- אנשי צבא דרום לבנון
- תלמידי פנימיות צבאיות
- חברי כיתות הכוננות ורבש"צים
- מלשב"ים שנפגעו במהלך יום מיון ליחידה קרבית
- עובדי משטרת ישראל ומתנדבי המשמר האזרחי
- עובדי שירות הביטחון הכללי ועובדי המוסד למודיעין
על מה אפשר לתבוע את הצבא?
ניתן לתבוע את הצבא בגין אחת מהסיבות הבאות:
- פגיעה גופנית – אירוע בצבא שהוביל לפגיעה בתפקודו התקין של הגוף ומשפיעה על ההתנהלות היום יומית. לדוגמא, תביעה בגין כריתת יד לאחר פעילות מבצעית.
- פגיעה נפשית – אירוע בצבא שהוביל לפגיעה בנפש, פוסט טראומה הינה הפגיעה הנפשית המוכרת ביותר.
- אבחון מחלה – אירוע בצבא שהוביל להופעת מחלה, לדוגמא לחץ נפשי במהלך השירות שהוביל להתפתחות מחלת הקרוהן או מחלת הסכיזופרניה.
- החמרת מחלה קיימת – אירוע בצבא שהוביל להחמרת מחלה קיימת כגון סוכרת.
כמובן שהדוגמאות שהבאנו בפניכם מהוות טיפה בים ויש לבחון כל מקרה ומקרה לגופו. לעיתים, מצבים רפואים שלכאורה נראים לא קשורים לשירות הצבאי, מתגלים כבעלי זיקה וניתן לתבוע בגינם.
לכן, אם חוויתם פציעה בצבא או שאתם חושדים שאתם סובלים מבעיה רפואית שמקורה בשירות הצבאי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון.
התיישנות על תביעה בגין פציעה בצבא
תביעה בגין פגיעה בצבא ניתן להגיש עד 3 שנים מיום השחרור מהשירות. במידה וקיים תיעוד של האירוע שגרם לפציעה בצבא, ניתן לתבוע הכרה בנכות גם לאחר 3 שנים מהשחרור.
כמובן שכדי לדעת בוודאות האם חלה התיישנות ועדיין ניתן להגיש תביעה נגד הצבא, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתביעות נגד הצבא.
חשוב לציין שבגין תביעות פוסט טראומה אין התיישנות.
בחירת זכויות – מה עדיף לתבוע את ביטוח לאומי או את הצבא?
לא הרבה יודעים, אך בפני אנשים שחוו פציעה בצבא ניתנת האפשרות לבחור בין הזכות לתבוע את משרד הביטחון ובין הזכות לתבוע את הביטוח הלאומי. רבים מהם בוחרים באופן טבעי בתביעה מול ביטוח לאומי, שכן מדובר במסלול מהיר יותר וקל יותר, אך למעשה ישנן השלכות חמורות המשפיעות על ההתנהלות היומיומית של התובע.
כאשר שוקלים בין תביעת נכות כללית בביטוח לאומי או הכרה כנכי צה"ל, יש שיקולים רבים שלא מודעים להם ולכן מומלץ להתייעץ תחילה עם עורך דין המתמחה בתביעות נגד משרד הביטחון.
עורך דין כזה ידע להסביר ולפרט את היתרונות והחסרונות הכרוך בהגשת תביעה בכל אחד מהמוסדות הנ"ל ויעזור לכם להגיע אל הבחירה המושכלת שתעניק לכם את השיפוי הראוי ביותר לפציעה שחוויתם.
איך תובעים את הצבא על פגיעה?
התהליך מתחיל בפניה אל קצין התגמולים של משרד הבטחון לצורך הגשת בקשה להכרה בנכות גופנית או נפשית שנקבעה בעקבות אירוע שקרה במהלך השירות הצבאי. קצין התגמולים בוחן את התביעה ובודק האם יש קשר בין האירוע ובין הפציעה.
במידה ולא הוכח כי קיים קשר בין השניים, תדחה התביעה. במידה ונמצא קשר בין הדברים, יעביר קצין התגמולים את התביעה אל הוועדה הרפואית של משרד הביטחון לצורך קביעת אחוזי נכות.
הוועדה הרפואית כוללת:
- רופאים בעלי התמחות בתחום הפגיעה
- רופאים עצמאיים
- רופאים בלתי תלויים
- מזכיר ועדה
חברי הוועדה מתכנסים בנוכחות התובע ועורך דין מטעמו ( במידה ובחר להיות מיוצג על ידי עורך דין תביעות משרד הביטחון ) והם דנים במסמכים הרפואיים וחוות הדעת הרפואיות שהציג התובע. יתכן כי הם יבדשו מהתובע לעבור בדיקה גופנית על מנת לבחון את מצבו הבריאותי.
בסיום הבדיקה, תחליט הוועדה הרפואית האם מדובר בנכות זמנית או נכות צמיתה ( קבועה ) ובהתאם תזכה את התובע באחוזי נכות. ככל ששיעור הנכות גבוה יותר כך יוענקו לתובע יותר זכויות ביניהן תמיכה נפשית, השתתפות במימון טיפולים ותרופות, רכישת אביזרים רפואיים ועוד.
גובה התגמולים בתביעת נכות מול משרד הביטחון
גובה התגמול לתובע יהיה מותאם לאופי הנכות ( זמנית או צמיתה ) ובהתאם לשיעור הנכות שנקבע לו.
כאשר שיעור הנכות הצמיתה יהיה מעל 20% יקבל התובע קצבת נכות כמפורט בטבלה הבאה:
| גובה התגמול החודשי | גובה אחוז הנכות |
| 1,102 ₪ לכל חודש | 20% |
| 1,653 ₪ לכל חודש | 30% |
| 2,204 ₪ לכל חודש | 40% |
| 2,755 ₪ לכל חודש | 50% |
| 3,306 ₪ לכל חודש | 60% |
| 3,857 ₪ לכל חודש | 70% |
| 4,408 ₪ לכל חודש | 80% |
| 4,959 ₪ לכל חודש | 90% |
| 5,510 ₪ לכל חודש | 100% |
| 7,714 ₪ לכל חודש | 100%+ |
כאשר חברי הוועדה הרפואית יקבעו כי מדובר בנכות מתחת ל-20%, שיעור אחוז הנכות ישפיע על גובה המענק החד פעמי שישולם לתובע כמפורט בטבלה הבאה :
| גובה התגמול הכספי (חד פעמי) | גובה אחוז הנכות הזמנית |
| 59,509.51 ₪ | 10% |
| 75,764.43 ₪ | 11% |
| 93,892.79 ₪ | 12% |
| 111,029.32 ₪ | 13% |
| 128,055.65 ₪ | 14% |
| 144,641.18 ₪* | 15% |
| 163,100.14 ₪ | 16% |
| 180,787.69 ₪ | 17% |
| 199,356.87 ₪ | 18% |
| 222,089.22 ₪ | 19% |
למה חשוב לקחת עורך דין לוועדה רפואית של משרד הביטחון?
כאשר עורך דין מייצג את התובע מול משרד הביטחון, הוא יודע להביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר, העניינית ביותר והמקצועית ביותר את האינטרסים של התובע.
בניגוד לתובע העומד לבדו נרגש מנוכח המעמד מול חברי הוועדה הרפואית ולא תמיד יודע לברור בדבריו בין העיקר לטפל, עורך דין המתמחה בתביעות נגד הצבא ידע לומר את הדברים הנכונים אשר יובילו לקבלת אחוזי נכות, סעד כספי וטיפולי מעטפת תומכים.
למה אנחנו?
עורכות הדין רחל חדיד ועינב הלד, הינן עורכות דין וותיקות ובעלת ניסיון רב של כשני עשורים בתביעות נגד משרד הביטחון. הן יודעות כיצד להגיש את התביעה, אילו מסמכים לצרף ולייצג את התובעים באופן מקצועי ויסודי ולאורך כל הדרך יעניקו לכם יחס אישי ורגיש תוך ליווי מקצועי וצמוד.
