חיילים וחיילות רבים אשר לקחו חלק באירוע חבלה או חוו פגיעה גופנית או נפשית במהלך שירותם הצבאי, זכאים לפנות אל קצין התגמולים במשרד הבטחון ולהגיש בקשה להכרה בנכות ולקבלת עזרה כלכלית ורפואית.
לאחר שקצין התגמולים מאשר את הבקשה, היא עוברת לדיון בפני ועדה רפואית משרד הביטחון הקובעת:
- האם התובע זכאי לאחוזי נכות?
- האם הנכות תהיה זמנית או קבועה?
- מה גובה הסעד הכספי שיקבל התובע?
- אילו טיפולים רפואיים יממן משרד הביטחון עבור התובע?
כמובן ש"זו כל התורה על רגל אחת" ולכן בחרנו לכתוב על הנושא ולהסביר על התהליך המורכב.
מהי ועדה רפואית במשרד הביטחון?
ועדה רפואית משרד הביטחון הינה ועדה מיוחדת המתכנסת אך ורק לאחר שהוכח קשר של סיבה ותוצאה בין אירוע שקרה במהלך השירות הצבאי ובין הנזק הגופני שנגרם לתובע.
הוועדה מתכנסת בכדי לבחון את מידת הנזק שנגרם לתובע ואת השפעתו על חיי התובע בהווה ובעתיד. בהתאם למסמכים הרפואיים ולחוות הדעת שיציג התובע, יקבעו חברי הועדה כמה אחוזי נכות ינתנו לו.
בהתאם לגובה אחוזי הנכות ( הזמניים או הקבועיים ) שיקבעו, יקבעו גם זכויותיו של התובע. משרד הביטחון יעניק לו בהתאם סעד כספי, תמיכה נפשית, השתתפות במימון טיפולים ותרופות ועוד.
הרכב הוועדה הרפואית
ועדה הרפואית משרד הביטחון מורכבת מרופאים בעלי התמחות בתחום הפגיעה, עצמאים ובלתי תלויים. במידת הצורך ובהתאם להיקף הפגיעה, יצטרפו לוועדה רופאים נוספים.
בנוסף, בוועדה יושב אדם נוסף המשמש כמזכיר הוועדה האחראי על תיעוד ההתנהלות בין הצדדים בפרוטוקול רישמי.
מי יכול לפנות אל ועדה רפואית משרד הביטחון?
הוועדה הרפואית של משרד הביטחון מעניקה מענה לאנשי כוחות הביטחון אשר חוו נזק בריאותי או נפשי במהלך שירותם או בעקבותיו, ביניהם:
- חיילי וחיילות צה"ל אשר נפגעו במהלך שירות חובה, שירות מילואים, שירות קבע או לאחר שיחרורם
- חיילים וחיילות צה"ל שנפגעו במהלך קורס קדם צבאי או במהלך גיבוש ליחידה מובחרת
- תלמידי הפנימיות צבאיות
- משטרת ישראל ( כולל מתנדבים ואנשי המשמר האזרחי )
- עובדי שירות בתי הסוהר
- עובדי שירות הביטחון הכללי
- עובדי המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים
- חברי משמר הכנסת
- חברי כיתות הכוננות ורבש"צים
- אנשי צבא דרום לבנון
כיצד מתנהל הדיון בועדה רפואית של משרד הביטחון?
הדיון בוועדה נמשך כשעה והוא נחלק ל – 3 חלקים:
- הצגת הטיעונים על ידי התובע – התובע או נציג מטעמו יספרו לחברי הוועדה איך הם מתמודדים עם ההתנהלות היומיומית מאז שנגרם הנזק הגופני או הנפשי.
- הצגת המסמכים המשפטיים – חברי הוועדה יבחנו לעומק את המסמכים הרפואיים שהגיש התובע ויסיקו מהם מהו היקף הפגיעה בתפקוד היומיומי. בהתאם, יקבעו לתובע אחוזי נכות זמניים או קבועיים.
- בדיקה רפואית – התובע יעבור בדיקה רפואית על ידי חברי הוועדה. התובע זכאי שאדם מטעמו יהיה נוכח בזמן הבדיקה.
בסיום הדיון, מזכיר הוועדה יציג את הפרוטוקול בפני התובע ונציגיו שיאשרו כי דבריו תועדו בצורה נכונה. לאחר האישור, המזכיר ידפיס העתק מהפרוטוקול והתובע יחויב לחתום עליה. העתק אחד נמסר לו והעתק שני נשאר כנספח במסמכי התיק.
במקרים מסוימים מבקשים חברי הוועדה לבחון את המקרה לעומק ולכן ההחלטה על ההכרה בנכות לא מתקבלת באופן מיידי. במקרים אלה, יתקיים דיון נוסף לאחר זמן מה בו תודיע הוועדה על החלטתה.
נקבעה לי ועדה רפואית – איך להיערך בהתאם?
במידה והתקבל תאריך התייצבות בפני ועדה רפואית משרד הביטחון, מומלץ להגיע למקום ערוכים מראש ולהביא את המסמכים הבאים:
- תעודה מזהה בעלת תמונה עדכנית. במידה והתובע בחר לשלוח נציג במקומו, גם הוא יחויב להגיע עם תעודה מזהה בעלת תמונה עדכנית.
- ייפוי כוח חתום המאשר לדובר אחר לייצג את התובע בפני הוועדה ( המייצג יכול להיות עורך דין או בן משפחה ).
- מסמכי פנייה והכרה כפי שהתקבלו מקצין התגמולים – מסמכים אלה מעידים כי אכן הוכח קשר של סיבה ותוצאה בין השירות הצבאי ובין הנזק שנגרם לתובע.
- מסמכים רפואיים שלא הוצגו בפני אגף השיקום ומחזקים את הטענה כי חל שינוי מהותי בהתנהלות היומיומית של התובע.
- מסמכים רפואיים המעידים על הטיפול מאז שהתובע נפגע. מסמכים אלה כוללים לרוב סיכומי אשפוזים, סיכומי ניתוחים, צילומי רנטגן, פיענוח צילומי רנטגן, המלצות מרופא תעסוקתי, פסיכיאטר, חוות דעת רפואיות נוספות ועוד.
מוטב כמובן להכין העתקים מכל המסמכים האלה ולהגיש אותם אל חברי הוועדה במידה ותתבקשו לעשות זאת ( את המסמכים המקוריים שמרו לעצמכם ) .
עוד חשוב לדעת כי במידה ואין באפשרות התובע לקחת חלק בוועדה, ניתן לבצע אותה על ידי התחברות באופן מקוון או לבקש כי הוועדה תדון במקרה שלא בנוכחות התובע.
ערעור על ועדה רפואית של משרד הביטחון
במידה והתובע חש כי הועדה הרפואית עושה עימו עוול, הוא יכול להגיש ערעור לוועדה רפואית מורחבת יותר הנקראת, ועדה רפואית עליונה. הרכב הוועדה רפואית עליונה כולל צוות של רופאים מומחים בהתאם לנושא התביעה נגד משרד הביטחון.
את הערעור יש להגיש לוועדה העליונה תוך 45 יום מקבלת החלטת הוועדה הרפואית הראשונה, המכונה גם ועדת דרג ראשון.
כדי להגיש את הערעור יש להגיש את המסמכים הבאים:
- מכתב בקשה לערעור בו התובע מסביר מדוע החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון אינה נכונה.
- מסמכים רפואיים שלא הוצגו בוועדה מדרג ראשון.
את מכתב הערעור בליווי המסמכים, יש להגיש למחלקת הוועדות הרפואיות במשרד הבטחון במחוז בו מתגורר התובע.
במידה וחברי הוועדה העליונה דנו בערעור והחליטו כי יש להפחית באחוזי הנכות שנקבעו בדיוני הוועדה מהדרג הראשון, ניתנת לתובע האפשרות למשוך את התביעה על מנת שלא יפגעו זכויותיו.
חשוב לדעת!
בקשה להכרה בנכות ניתן להגיש עד 3 שנים מיום השחרור מהשירות. אך יש יוצא מן הכלל. ניתן לתבוע הכרה בנכות גם לאחר 3 שנים מהשחרור במידה וקיים תיעוד של האירוע שבעקבותיו נגרם הנזק לתובע.
חשיבותו של עורך דין מייצג בוועדה רפואית משרד הביטחון
תובעים רבים מגיעים אל דיוני הוועדה הרפואית כשהם נסערים, נרגשים וכשמגיע הרגע להסביר מה הם חווים בכל יום הם מתבלבלים ולא מתארים את המצב לאשורו.
כאשר נוכח עורך דין בדיוני הוועדה הוא יודע כיצד להביא לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר, העניינית ביותר והמקצועית ביותר את האינטרסים של התובע.
עורך דין ועדה רפואית משרד הביטחון ידע להבחין בין העיקר לתפל ולומר את הדברים הנכונים אשר יובילו לקבלת אחוזי נכות, סעד כספי וטיפולי מעטפת תומכים.
למה אנחנו?
עורכות הדין רחל חדיד ועינב הלד, הנן עורכות דין וותיקות ובעלת ניסיון רב של כ-18 שנים בתחום ביטוח תאונות אישיות תלמידים, הן מכירות היטב את כל תנאי הפוליסות בביטוח תאונות אישיות תלמידים, יודעות להתמודד באופן מקצועי ויסודי מול הטענות המועלות על ידי חברות הביטוח בעת דחייתן את תביעות ביטוח תאונות אישיות תלמידים, לרבות ייצוג בבתי המשפט השונים, ומעניקות יחס אישי וצמוד ללקוחותיהם.
