מחלות רבות מזוהות עם אוכלוסיית הגיל השלישי: סרטן, דימנציה, סרקופוניה ( דלדול שרירים ), אוסטאופורוזיס ועוד. אך ישנה מחלה שלא "מדברים" עליה בתקשורת והמודעות אליה נמוכה מאוד בהשוואה למחלות זקנה אחרות. אנחנו כמובן מתכוונות למחלת תשישות נפש. במאמר זה נסביר מהי המחלה ומהן הזכויות העומדות לטובת החולים בה ובני משפחתם.
מהי תשישות נפש?
רוב המשפחות דואגות לקרובי המשפחה המבוגרים בגלל מצבם הגופני של בני משפחתם המבוגרים והם נוטים לשכוח או שהם לא מודעים כלל למצב הנפשי של אותו קרוב. למעשה, אדם מבוגר יכול להיות פעיל ומתפקד מבחינה גופנית, אך חסר אונים מבחינה נפשית.
משרד הבריאות השכיל לנסח הגדרה מדויקת ששמה את הדגש על התפקוד הקוגניטיבי של החולה. על מנת שקשיש יוגדר כחולה תשוש נפש עליו לעמוד בתנאים הבאים:
- ישנן הוכחות רפואיות לירידה משמעותית בתפקוד הקוגניטיבי.
- הוא זקוק להשגחה וסיוע צמוד בשעות היממה.
- הוא זקוק לעזרה בביצוע פעולות יומיות פשוטות כגון אכילה, התניידות ממקום למקום, רחצה, התלבשות, שליטה על צרכים ועוד.
חשוב לדעת כי תשישות נפש הינה מצב בריאותי כרוני שאינו ניתן לריפוי. הרופא המטפל במחלה זו הוא פסיכוגריאטור, רופא פסיכיאטר המתמחה ברפואת קשישים. הוא מתאים לחולה את התרופות שיעזרו לו ולמשפחתו להתמודד טוב יותר עם הצורה בה המחלה באה לידי ביטוי ביום יום.
6 התנהגויות נפוצות המעידות על תשישות נפש
אנשים המאובחנים עם תשישות נפש מאופיינים ב – 6 התנהגויות נפוצות, ביניהן:
- שוכחים לאכול
- שוכחים לקחת תרופות
- מאבדים תחושת זמן
- מתנהגים באפתיות לסובבים אותם
- לא יודעים לענות על שאלות קלות כגון מי ראש הממשלה המכהן? או מה התאריך היום?
- מצויים בדיכאון ( במקרים חמורים של תשישות נפשית יגלו נטייה לאובדנות )
איך מאבחנים תשישות נפש?
במידה ופונים אל קופת החולים, האבחון יעשה על ידי פסיכוגריאטר. הוא עושה את האבחון בדרכים שונות כגון צפייה בחולה בביתו, ביצוע מבחנים קוגניטיביים, שיחות עם בני המשפחה ושאלונים אישיים.
במידה ופונים אל המוסד לביטוח לאומי או אל חברת הביטוח הפרטית, האבחון של החולה יעשה בעזרת מבחן מיני מנטל ( MMSE מבחן להערכת יכולות קוגניטיביות ) הכולל בדיקה של התמצאות בזמן ובמרחב, שאלות זיכרון, שאלות שיום, מושגים בשפה ועוד.
כל שאלה במבחן מקבלת ניקוד הנע בין 1 ל- 5 בהתאם לתשובותיו ומסוגלתו הפיזית של החולה. כאשר הניקוד נע בין 23 ל – 25 נקודות, כל ציון נמוך מעיד על ירידה ביכולות הקוגניטיביות. אוך המבחן הוא כעשר דקות ואין צורך להתכונן אליו או להיערך מראש.
זכויות של תשושי נפש
חולים שהוגדרו כתשושי נפש ובני משפחותיהם יכולים לממש את זכויותיהם בהתאם למצבם הרפואי. מומלץ כמובן להתייעץ עם עורך דין ביטוח לאומי בעל ניסיון וידע בתחום תשישות הנפש על מנת להבין איפה כדאי להגיש את התביעה מול ביטוח לאומי, על מנת לקבל את הסעד הראוי ביותר.
כיום עומדים בפני תשושי נפש מספר אפשרויות לקבל סיוע ועזרה:
- קבלת סיוע וטיפול סיעודי – לאחר שהחולה הוכר כתשוש נפש, הוא זכאי להעסיק מטפל סיעודי עצמאי. הוא יכול להעסיק את המטפל הסיעודי באופן עצמאי או באמצעות חברת סיעוד שעובדת עם הביטוח הלאומי. במקרים חמורים של תשישות נפש, יאושפז החולה בבית חולים סיעודי או בבית אבות גריאטרי.
- גמלת שירותים מיוחדים מהביטוח הלאומי – לגמלה זו זכאים תשושי נפש שטרם הגיעו אל גיל הפרישה וזקוקים לאדפ אחר על מנת לבצע פעולות בסיסיות לאורך היום כגון רחצה, אכילה, החלפת טיטולים למבוגרים ועוד. גם תשושי נפש המהווים סכנת חיים ממשי לעצמם אות לסובבים אותם, זכאים לקבל את הגמלה הזו.
- גמלת סעד לתשושי נפש מהביטוח לאומי – לגמלה זו זכאים תשושי נפש שעברו את גיל הפרישה ואינם מקבלים את הקצבה לשירותים מיוחדים או כל קצבה אחרת למימון טיפול והשגחה. גובה הגמלה משתנה בהתאם להכנסתו של תשוש הנפש:
- תשושי נפש שהכנסתם אינה עולה על 10,551 ₪ בחודש יהיו זכאים לגמלה מלאה.
- תשושי נפש שהכנסתם נעה בין 10,551 ש"ח ל- 15,827 ₪, יהיו זכאים לתשלום גמלה מופחת ב – 50%.
- תשושי נפש שהכנסתם עולה על 15,827 ₪, לא יהיו זכאים לגמלת סעד.
|
חשוב לדעת! במידה ושני בני הזוג זכאים לגמלת סיעוד, תיבחן ההכנסה של כל אחד מהם על פי ממוצע הכנסותיהם במשותף. |
- אשפוז בקוד על ידי משרד הבריאות – למעשה מדובר בהשתתפות של המוסד לביטוח לאומי במימון מוסד סיעודי לתשושי נפש. תשושי נפש ובני משפחתם שלא מסוגלים לממן בעצמם את השהות של החולה במוסד הסיעודי, רשאים לפנות ללשכת הבריאות הקרובה אל ביתם ולהסדיר את התשלום.
- הגשת תביעה נגד קופת החולים ( במידה ונרכשה פוליסת ביטוח סיעודי ) או חברת הביטוח הפרטית – ( במידה ויש בפוליסה רכיב של ביטוח סיעודי ).
הגשת ערעור על דחיית זכאות לקצבת תשושי נפש
תשוש נפש אשר הגיש תביעה למוסד לביטוח הלאומי, למשרד הבריאות, לקופת החולים או לחברת הביטוח הפרטית וחש כי הזכאות שנקבעה לו נמוכה מדי או שתביעתו נדחתה והוא אינו זכאי לסעד בגין מצבו הרפואי, רשאי להגיש ערעור.
את הערעור יש להגיש סמוך ככל הניתן לתאריך בו התקבלה ההודעה על הזכאות או על דחיית התביעה, לרוב ניתן להגיש ערעור תוך 60 ימים.
במידה והערעור נדחה גם כן, ניתן להגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה. כמובן שחשוב להתייעץ עם עורך דין ביטוח לאומי שיסייע בהכנת כתב הערעור ואף ייצג את תשוש הנפש או את בני משפחתו מול הגורמים השונים.
להיוועצות ולייצוג על ידי עורך דין ביטוח לאומי יש יתרון גדול שכן הוא יודע להבהיר ולהסביר כיצד קבלת הקצבה תעניק עזרה כלכלית ושקט נפשי, הן לתשוש הנפש והן למשפחתו.
איך מחושבת קצבה של תשוש נפש?
קצבת סיעוד מחושבת לפי רמת הזכאות של החולה, החל מהרמה הנמוכה ביותר שהיא רמה 1 ועד לרמה הגבוהה ביותר שהיא רמה 6. ככל שהחולה הנבדק מתפקד טוב יותר, כך עולה הציון שלו במבחן ויורד הסכום לו יהיה זכרי לקבל.
תשושי נפש שאושרה להם קצבה יכולים להמיר חלק מכספי הקצבה למתן שירותי סיעודי וטיפול כגון ביקור במרכז 1יום לקשיש רכישת מוצרי כביסה ורכישת מוצרי ספיגה.
| רמת תפקוד | גמלה כספית | שעות טיפול סיעודי |
| 1 | 1,140 ש"ח | 5.5 שעות טיפול בבית בלבד |
| 2 | 1,350 ש" | 1,350 ש"ח או 6.5 שעות טיפול בבית בלבד |
| 3 | 1500 ₪ | 1,560 ש"ח או 7.5 שעות טיפול בבית בלבד |
| 4 | 1,770 ש"ח | 1,770 ש"ח או 8.5 שעות טיפול בבית בלבד |
| 5 | 1,980 ש"ח | 1,980 ש"ח או 9.5 שעות טיפול בבית בלבד |
| 6 | 2,047 ש"ח | 2,047 ש"ח או 10 שעות טיפול בבית בלבד |
למה אנחנו?
עורכות הדין רחל חדיד ועינב הלד, הנן עורכות דין וותיקות ובעלת ניסיון רב של כ-18 שנים בתחום תביעות של תשושי נפש. בנוסף, הן יודעות להתמודד באופן מקצועי ויסודי מול הטענות המועלות על ידי חברות הביטוח בעת דחייתן את תביעות מסוג זה.
לאורך כל שלבי הייצוג והליווי המקצועי, מעניקות עורכות הדין רחל חדיד ועינב הלד ללקוחותיהן יחס אישי וצמוד ללקוחותיהם.
