אם נפלתם ברחוב ונפגעתם, ייתכן שאתם זכאיים לפיצויים במידה שנפילה נגרמה כתוצאה מרשלנות או מהתנהלות לא תקינה של גוף כלשהו האחראי לתחזוקה ובטיחות של המקום. תביעה על נפילה במקום ציבורי יכולה להיות מכוונת נגד גורמים שונים, בהתאם לנסיבות הנפילה. במאמר זה נרחיב על מה עושים אחרי נפילה במקום ציבורי ומה צריך לעשות כשרוצים לקבל פיצוי.
מה יכולה להיות עילה לתביעה אחרי נפילה במקום ציבורי?
ישנן 3 עילות נפוצות לתביעה אחרי נפילה במקום ציבורי:
1. תחזוקה לקויה – אם הנפילה נגרמה בשל ליקויים במדרכה כגון בור, מכשול או מפגע אחר, ייתכן שאפשר לתבוע את הרשות המקומית או הגוף האחראי על התחזוקה.
2. אי סימון או מתן הזהרה – אם המפגע לא סומן כראוי או שלא היו שלטים המזהירים מפני סכנה, זה יכול להוות עילה לתביעה.
3. רשלנות או חוסר זהירות – רשלנות מצד הרשות המקומית או הקבלן המבצע עבודות תחזוקה יכולה להוות עילה לתביעה.
6 דברים שחשוב לעשות כשנופלים במקום ציבורינפילה ברחוב או בכל מקום ציבורי אחר היא רגע מבהיל מצד אחד ומביך מאוד מן הצד השני. רבים האנשים שנופלים, קמים וממשיכים בדרכם וכאשר מתעורר הכאב הם פונים לטיפול. למעשה, התנהלות זו יכולה להיות בעוכריהם במידה ויחליטו להגיש תביעה על נפילה במקום ציבורי. לכן, לאחר נפילה במקום ציבורי יש לעשות את 6 הדברים הבאים:
|
מה עושה עורך דין נזקי גוף במקרה של תביעה על נפילה במקום ציבורי?
עורך דין נזקי גוף מסייע בכמה אופנים.
תחילה הוא מבין האם יש בכלל עילה לתביעת נזקי גוף. לפעמים את מקרה הנפילה מלווה תחושות קשות כמו כעס ועלבון ויש רצון לתבוע כדי להשיג פיצוי על עוגמת הנפש, אך בפועל אין באמת עילה לתביעה ומוטב לוותר עליה.
במידה שעורך הדין זיהה עילה לתביעה, הוא יבחן האם הייתה רשלנות או הפרת חובה מצד הגוף האחראי לתחזוקה ולבטיחות של המקום שבו אירעה הנפילה.
כמובן שבמידה ותוגש תביעה על נפילה במקום ציבורי, הוא יכול לנהל אותו בשמו של האדם שנפגע ( התביעה יכולה לדרוש פיצויים בגין פציעות פיזיות, הוצאות רפואיות, כאב וסבל, הפסד הכנסה ועוד ).
לאחר הגשת התביעה, עורך דין נזקי הגוף ימשיך לייצג את האם שנפגע ולנהל את ההליכים המשפטיים עד לסיום התיק, בין אם באמצעות פשרה או פסק דין.
דמי תאונה – הגשת תביעה על נפילה במקום ציבורי למוסד לביטוח הלאומי
במידה והפגיעה מהנפילה גורמת לנזק רפואי ממושך ולהיעדרות מהעבודה, ניתן להגיש תביעה על נפילה במקום ציבורי לדמי תאונה מהמוסד לביטוח לאומי.
את דמי התאונה יכול לתבוע עובד שכיר, עובד עצמאי, מי שאינו עובד ועקרת בית ובתנאי שעומדים בכל תנאי הזכאות:
-
תושבי ישראל מלבד מי שמשרת בצה"ל, מי שנמצא במאסר או מי שנמצא במוסד לטיפול רפואי או סיעודי.
-
גיל – מעל גיל 18 אך מתחת לגיל פרישה.
-
התאונה פגעה בכושר התפקוד על האדם שנפל – רמת התפקוד נבחנת בהתאם למצב התעסוקתי כמפורט בטבלה:
סוג העסקה
זכאי להגשת דמי תאונה אם
עובד שכיר
אם אינו יכול לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת. בנוסף, לא נותרו לעובד השכיר ימי מחלה לניצול ממקום העבודה.
עובד עצמאי
אם אינו יכול לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.
מי שלא עובד כשכיר או עצמאי ( מאושפז בבית חולים או מרותק לבית )
אם אינו יכול לעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת.
עקר/ת בית
אינם יכולים לבצע את עבודות הבית
-
הנפגע עבר בדיקה רפואית בתוך 72 שעות מרגע הנפילה – במידה והאדם שנפגע לא נבדק תוך 72 שעות מרגע הנפילה אך התגלה נזק רפואי בטווח של 14 ימים מיום הנפילה, הוא יכול להגיש תביעה לקבלת דמי תאונה רק לאחר קבלת אישור מהמוסד לביטוח לאומי.
-
האדם שנפגע אינו זכאי לפיצוי מגורם אחר – דמי התאונה ישולמו במידה ולא מגיע לאדם שנפגע תשלום מגורם אחר בגין הפגיעה לדוגמה: ימי מחלה ממעסיק, תשלום לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים וכדומה.
חשוב לדעת כי דמי התאונה משולמים בהתאם למספר גורמים:
-
משך הזמן בהם האדם שנפגע איבד את יכולתו לתפקד
-
המסמכים הרפואיים שהוגשו לביטוח הלאומי
-
החלטת הביטוח הלאומי.
דמי תאונה משולמים לכל היותר למשך 90 יום רצופים, החל מהיום שלמחרת יום התאונה. במידה והיכולת לתפקד ולעבוד נפגעת לפרק זמן העולה על 91 ימים רצופים, ניתן לבחון הגשת תביעה בגין אובדן כושר עבודה או תביעה לקצבת נכות כללית.
איך מגישים תביעה לדמי תאונה?
תביעה לדמי תאונה צריך להגיש בתוך 90 יום מיום התאונה. אלה המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה:
-
טופס תביעה מהאתר של המוסד לביטוח רפואי ( טופס בל/2201 )
-
מסמכים רפואיים המעידים על הפגיעה ועל הטיפול הרפואי אליו נדרש האדם שנפגע כגון דוח מד"א, דוח חדר מיון, סיכום מחלה מבית חולים או כל מסמך אחר המעיד על הנזק הרפואי שנגרם כתוצאה מהתאונה.
-
תעודה רפואית ראשונה לנפגע בתאונה (נספח א' בטופס בל/ 2201) – הרופא המטפל במיון או בקופת החולים ממלא את החלק זה בטופס התביעה וחותם עליה.
-
כתב ויתור על סודיות.
במידה ודמי התאונה מוגשים על ידי עובד שכיר, על המעסיק שלו למלא בתביעה את המסמכים הקשורים למקום העבודה ביניהם אישור על תקופת ההיעדרות מהעבודה עקב התאונה, אישור על מספר ימי המחלה שנותרו לזכות העובד עד למועד התאונה ואישור על שכר עבודתו.
מה גובה הפיצוי בגין דמי תאונה?
אם ביום התאונה האדם שנפגע בגלל נפילה במקום ציבורי היה עובד שכיר או עובד עצמאי, הוא יהיה זכאי לתשלום המחושב באופן הבא: 75% משכרו בשלושת החודשים האחרונים שקדמו לנפילה לחלק ב – 90, את התוצאה יש להכפיל במספר הימים להם היה זכאי לפי החלטת הביטוח הלאומי. חשוב לדעת כי גובה הפיצוי שיוענק במסגרת דמי תאונה לא יעלה על 1,241.25 ₪ ליום.
ומה יהיה גובה הפיצוי שיוענק למי שאינו עובד במסגרת דמי תאונה? הפיצוי יחושב על פי תשלום של 82.75 ₪ ליום, בהתאם למספר ימי הזכאות לתשלום כפי שנקבעו על ידי המוסד לביטוח לאומי.
נתונים אלה, נכונים ל – 1.1.2024.
למה אנחנו?
עורכות הדין רחל חדיד ועינב הלד, הינן עורכות דין וותיקות ובעלות ניסיון רב של כ-18 שנים בתחום תביעות נזקי גוף לאחר נפילה במקום ציבורי.
הן יודעות להתמודד באופן מקצועי ויסודי בניהול תביעות בגין תאונה בבית ספר ולאורך כל הדרך מעניקות יחס אישי וליווי מקצועי צמוד המעניק ללקוחותיהן שקט ושלווה.